שיעור היום

שיעור יום א' לסדר ברכה ב'(?), ממחרת יום הכיפורים, המכונה "גאטס נאמען" (על שם וואס מען זאגט הא-ל הקדוש ביי שמו"ע) תשס"ח לפ"ק.

סעיף יח

אם אירע ששלח על ידי עובד כוכבים בהמה או עוף שחוטים או שאר דבר בלא חותם יעשה שאלת חכם.

סעיף יט

גבינות ושאר דברים שהם ביד עובד כוכבים אף על פי שהם בחותם או בדפוס שהם כשרים, כל שלא ידענו מי חתמן אסורין.

שיעור יום ב' לסדר ברכה ב' י"ב תשרי תשס"ח לפ"ק.

סעיף כ
יש ליזהר שלא לבשל או לצלות, ישראל ועובד כוכבים שתי קדירות זו אצל זו, זה בשר כשר וזה בשר טריפה, אם הקדרות או המחבות מגולות. וכן יש ליזהר שלא להניח הקדרות אצל השפחות, כשאין ישראל בבית ואינו יוצא ונכנס.

סעיף כא
מי שאין מכירין אותו שהוא מוחזק בכשרות, אסור לקנות ממנו יין או שאר דברים שיש לחוש בהם לאיסור. מיהו אם נתארח אצלו, אוכל עמו כל שלא נודע לו שהוא חשוד.

שיעור יום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר ברכה ב' (שבוע שחל בו סוכות) תשס"ח לפ"ק

סעיף כב

יש ליזהר מלהניח בבית עובד כוכבים כלי שיש לחוש שמא נשתמש בו, ואפילו נתנו לאומן לתקנו, אם יש לחוש שמא נשתמש בו יעשה שאלת חכם.

סעיף כג

לפעמים לוקחין עוף כפות, ומשליכין אותו ארצה ואחר כך שוחטים אותו, והוא איסור גמור, כי בהמה או עוף שנפל אין לו היתר עד שרואין אחר כך שהלך ארבע אמות הילוך יפה, וגם בכבשים ובעגלים צריכין ליזהר בזה מאד.

שיעור יום א' נח, כ"ה תשרי, אסרו חג תשס"ז לפ"ק

סעיף כד
בימי הקיץ שכיח מאד בבר אוזות, שנמצאו בועות קטנות כמין יבלת בבני מעים והרבה נטרפות על ידי כך. על כן צריכין ליזהר מאוד לבדוק הבני מעיים, וכשנמצא בועות קטנות יעשה שאלת חכם.

סעיף כה
אין לשין עיסה בחלב, שמא יאכל הפת עם בשר, ואם לש כל הפת אסור אפילו לאכלו לבדו, גזירה שמא יאכלו עם בשר. ואם היה דבר מועט כדי אכילה פעם אחת או ששינה צורת הפת שיהא ניכר שלא לאכלו עם בשר מותר, וכן הדין אם לש עיסה עם שומן של בשר. ואין לאפות שום פת עם פלאדין (מאפה המכיל גבינה) או פשטידא (מאפה המכיל בשר) בתנור, דחיישינן שמא יזוב מן החמאה או מן השומן תחת הפת, ואם זב תחתיו דינו כאלו נלוש עמו דאסור לאכלו אפילו לבדו.

שיעור יום ב' נח, כ"ו תשרי, תשס"ז לפ"ק

סעיף כו
פת שאפאו עם הצלי בתנור אחד, אם היה התנור סתום והצלי מגולה, אסור הפת לאכלו בחלב. אבל אם הצלי היה מכוסה או שהיה התנור פתוח, והוא תנור גדול כתנורים שלנו מותר, ומכל מקום לכתחלה יש ליזהר שלא לצלות בשר בתנור שאופין בו פת, דחיישינן שמא יזוב מן השומן תחת הפת, ואפילו הצלי הוא במחבת יש לחוש.

סעיף כז
תנור שזב בקרקע שלו שומן או חלב, צריך היסק כדין עד שילכו הגחלים על פני כולו ויתלבן.

שיעור יום ג' שנכפל בו כי טוב, לסדר נח, תשס"ח לפ"ק

סעיף כח

תרנגולים מסורסים נוהגים לאכלם, משום דסומכין דמסתמא העובד כוכבים המסרס הוא אומן ובקי בדבר, שלא יעשה בתפירה איזה ריעותא בבני מעים. אבל אם נמצא בהן איזה ריעותא, אפילו רק שאינן מונחין כראוי הרי הן אסורין.

סעיף כט

בקצת מקומות נוהגין העובדי כוכבים המפטמין אווזות למכרן לישראלים, שדוקרין אותן תחת כנפיהן במחט וכדומה, כדי שיתנפח הבשר ותתראינה שמנות, ויש בזה שאלת חכם אם הן כשרות או לא. וכן בהמה אשר לפעמים מחמת רוב אכילה מסתכנת, ורפואתה שדוקרין אותה במרצע נגד הכרס, יש בזה גם כן שאלת חכם אם היא כשרה.

שיעור יום ד' נח, כ"ח תשרי, תשס"ז לפ"ק

סעיף ל
נוהגין לעשות פירות מרוקחין, שנותנים את הפירות תוך צלוחית, ומכסין וקושרין את פיו בשלפוחית בהמה, וכך מעמידין אותו לתוך תנור חם שירוקחו הפירות, צריכין ליזהר שתהא השלפוחית מבהמה כשרה, והוכשרה גם במליחה והדחה כראוי.

סעיף לא
בארות ונהרות שמוחזקין שיש במימיהם תולעים, אסור לשתותם עד שיסננו אותם, ואפילו בדיעבד אם בישל באותם מים יש לאסור, וכן אסור לשרות במים אלו בשר או להדיח בהם דבר מאכל, כי התולעים נדבקים במאכל.

שוין לאנג נישט פארגעלערנט. (יאנאש, די שיעור פון פאר א יאר האסטו שוין פארגעלערנט, וואס עט זיין מיטן היי יעריגן שיעור, פאר מיטוואך נח ס"ח?)

שיעור יום ה' פרשת נח, תשס"ח לפ"ק.

סעיף לב

כשמסננין את המים צריכים ליזהר לסננו דרך מפה, שלא יהיה באפשרי לעבור אפילו תולע דק שבדקין.

סעיף לג

חומץ שהתליע אסור על ידי סינון, כי אפילו תולע דק שבדקין שנתהוה בחומץ, עובר דרך כל מפה. והסינון גרועי גרעיה ויותר טוב שלא לסננו, כי התולע המתהוה במשקים שבכלים, אינו נאסר כל זמן שלא פירש, ועל ידי הסינון איכא למיחש שמא יפרוש על המסננת ואחר כך יחזור. והמובחר להרתיח תחלה את החומץ ולסננו אחר כך, דמאחר שהתולע מת על ידי הרתיחה שוב לא יעבור בסינון.

שיעור ליל ששי וערב שבת קודש נח, ראש חודש מרחשון תשס"ח לפ"ק

סעיף לד

תולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר אסורין, אף על פי שלא פירשו ממקום למקום. ולפעמים נמצא בפרי וכן בפולין וקטניות כמין נקודה שחורה, והוא מקום שהתחיל התולע להתרקם, וצריך ליטלו משום בעומק, דאסור כמו התולעת עצמה.

סעיף לה

כל פרי שדרכו להתליע בעודו מחובר, אם עברו עליו שנים עשר חדש משנתלש מותר, כי כל בריה שאין בה עצם אינה מתקימת שנים עשר חדש, וכבר נעשה כעפרא בעלמא. ומשום חשש שמא התליעו בתלוש, צריכין לבדקן ולהשליך התולעים והיבחושין שנמצאו בחוץ, ואחר כך יתנם למים צוננים ויערבן יפה יפה, ויעלו התולעים והמנוקבים למעלה וישליכם ואחר כך יתנם במים רותחין, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד ולא יפרוש. ואין לסמוך על זה רק בקטניות ועדשים וכדומה, ודוקא לאחר שנים עשר חדש.

שיעור יום א' פרשת לך, תשס"ח לפ"ק.

סעיף לו
כל הפירות שצריכין בדיקה, צריך לפתוח כל אחת ואחת, ולהשליך את הגרעינין למען יוכל לבדקם יפה יפה, וצריכין ליזהר בזה מאוד כשמרקחין פירות בדבש וסוכר, וכן כשעושין לעקפאר (ריבה). ולא מהני מה שבדק מקצתן, ואפילו בדק את הרוב לא מהני, אלא צריך לבדוק כל פרי ופרי.

סעיף לז
לפעמים נמצא בקמח וכיוצא בו תולעים גדולים, וסגי כשמנפה אותו בנפה שאין התולעים עוברים, אבל אם נמצאו בו "מילבין" (תולעים קטנים) לא מהני הנפה. ומי שיש לו חטין מתולעין יעשה שאלת חכם איך יטחנם.

שיעור יום ב' פרשת לך, תשס"ח לפ"ק.

סעיף לח

כל דבר שהתליע, והוא דבר שאין הדרך לבודקו מתולעים, אסור למכרו לעובד כוכבים כשיש לחוש שמא יחזור וימכרנו לישראל. ומותר לעשות ממנו יין שרף, ולא חיישינן שמא יבא בו לידי תקלה לאכלו כך, ובלבד שלא ישהנו זמן רב.

סעיף לט

הרבה מיני ירקות שמוחזקים בתולעים, ויש שמוחזקים "במילבין" (בתולעים קטנים) ומה שהנשים אומרות שמהבהבין את הירק באש אינו מועיל. ויש מיני פירות וכן מיני ירקות שמוחזקים כל כך בתולעים עד שכמעט אי אפשר לבדקם, וראוי לכל ירא שמים שלא לאכלן כלל, ויש מיני פירות שהגרעינין מוחזקים בתולעים ואסור לאכלם.

שיעור יום ג' יום שנכפל בו כי טוב, פרשת לך, תשס"ח לפ"ק.

סעיף מ
באגוזים שכיחים מאוד "מילבין" (תולעים קטנים) והמבחן לזה, כשלוקחין את האוכל מתוך הקליפה, ומכין בקליפה על איזה מקום חם קצת, יוצאין מילבין שנשארו בתוך הקליפה, וצריכין ליזהר בזה מאוד.

סעיף מא
לפעמים נמצא בפירות מרוחקים בדבש וצוקר שיש למעלה סביב הכלי "מילבין" (תולעים קטנים), ינקו אותו היטב, ויקחו קצת מן המאכל, עד שיהא ברור שלא נשאר בתוך המאכל.

שיעור יום ד' פרשת לך, תשס"ח לפ"ק.

סעיף מב
חתך פרי או צנון בסכין וחתך גם התולעת שהיה בהם, יקנח את הסכין היטב וגם מן הצנון או מן הפרי יקלוף קצת במקום החתך.

סעיף מג
בתוך הדגים נמצאו לפעמים תולעים במוח או בכבד או במעים או בפה או באזנים, ובפרט בדג הנקרא "העכט" יש בו תולעים דקים וארוכים, ובמקום השכיח צריכין בדיקה, וכן "בהערינג" (דג מלוח) שכיח בתוך החלב תולעים דקים וצריכין בדיקה. ויש מקומות שיש על הדגים מבחוץ אצל הסנפירין, וגם על הסנפירין, ובתוך הפה, ואחורי האזנים שרצים קטנים מאד, והם עגולים כעדשה, וצריכין לבדוק שם ולגרדם היטב.

שיעור יום ה' פרשת לך, תשס"ח לפ"ק.

סעיף מד
תולעים הנמצאים בגבינה, אם אינן נמאסין עליו, מותרין כל זמן שלא פירשו לגמרי.

סעיף מה
הרבה אזהרות הזהירה התורה בשרצים, ועוברין עליהן בכמה לאוין ומטמאין את הנפש כדכתיב ונטמאתם בם, ולכן צריך האדם ליזהר במאוד מאוד שלא יכשל בהם.

שיעור יום ו' ערב שבת קודש פרשת לך, תשס"ח לפ"ק.

סעיף מו
השואל למורה הוראה איזה שאלה ואסרו, אסור לו לשאול עוד למורה הוראה אחר אלא אם כן הודיעו שכבר הורה הראשון לאסור.

סימן מז – הלכות סתם יינם והכשר הכלים ממנו

סעיף א
סתם יינם בזמן הזה, וכן מגע עובד כוכבים ביין שלנו יש אומרים דאינו אסור רק בשתיה ולא בהנאה. ולכן מותר לישראל לגבות בחובו סתם יינם, מפני דהוי כמציל מידיהם, והוא הדין בשאר הפסד, כגון עבר וקנה. אבל לכתחלה אסור לקנות כדי להשתכר בו, ויש מקילין גם בזה. וטוב להחמיר.

שיעור יום א' וירא, ט' חשון תשס"ח לפ"ק

סעיף ב

מותר לעשות מרחץ מסתם יינם לחולה שאין בו סכנה.

סעיף ג

יין כשר שנתבשל דהיינו שהרתיח ונתמעט ממדתו על ידי הרתיחה אם נגע בו עובד כוכבים מותר אפילו בשתיה. אבל יין שנותנין לתוכו לענה שקורין "ווערמוט" כל ששם יין עליו ולא נתבשל נאסר.

שיעור יום ב' וירא, י' חשון תשס"ח לפ"ק

סעיף ד

תבשיל שיין מעורב בו, ואיננו ניכר, אפילו עדיין לא הרתיח אינו נאסר במגע עובד כוכבים.

סעיף ה

יין מזוג אם יש בו ששה חלקים מים בטל היין. ואינו נאסר במגע עובד כוכבים, אבל יין צמוקים דהיינו שנתן מים על הצמוקים הרי זה כיין גמור.

שיעור יום ג' פרשת וירא, תשס"ח לפ"ק.

סעיף ו
התמד דהיינו מים שנותנים על החרצנים או על השמרים, כל שהוא משובח לשתיה אין להתירו אם נגע בו עובד כוכבים.

סעיף ז
ענבים דרוכות בגיגית, כיון שנמשך ממנו אפילו מעט, או ששאב ממנו יין בכלי נקרא הכל יין ונאסר במגע עובד כוכבים אפילו לא נגע אלא בחרצנים ובזגים. ולכן גיגיות ענבים דרוכות העומדות בבית עובד כוכבים, יש לאסור שמא המשיך מהם, ואסור לדרוך על ידי עובד כוכבים, אפילו בגיגית פקוקה.