אליהו משה גנחובסקינולד בגראייבה, פלך לומזה (פולין), ו' תמוז תרס"ג (1903), לאביו ר' שלמה יוסף (תלמיד חכם גדול וסוחר מכובד בעירו, חובב-ציון ותיק, ממשתתפי ועידת מינסק, נכד הרב אליהו משה מזאלודאק מחבר הספר "יד אליהו") ולאמו טעמא בת ר' זליג טטנבוים (שהיה פרנס קהלת גראייבה). בבחרותו למד תורה מפי הרב משה אביגדור עמיאל (לאחר זמן רבה הראשי של תל-אביב), שהיה אז רב בגראייבה, ועברית וספרותה מפי הסופר והפדגוג ר' אברהם מרדכי פיורקא . אח"כ למד בישיבת לומז'ה מפי ראש הישיבה הרב יחיאל מרדכי גורדון והרב משה רוזנשטיין , ונתפרסם בה בשם "העלוי מגראייבה". עבר לורשה, ולמד יחד עם הרב יוסף דב בן הגאון הרב משה סולובייציק (בנו של הגאון ר' חיימקה מבריסק) כעת רב בבוסטון. בורשה היה ממקורבי הרב והמטיף הציוני יצחק ניסנ בוים הי"ד והושפע ממנו לפעילות דתית-לאומית בקרב הנוער.
בתרפ"ג היה מהיוזמים הראשונים וממיסדי החלוץ המזרחי בפולין, פעל הרבה בארגון ראשית ההכשרה של אלפי החלוצים בכל רחבי פולין. ב-ו' תמוז תרפ"ד התקיימה ביזמתו בורשה, הועידה הארצית הראשונה
של "החלוץ המזרחי" בפולין בהשתתפותו של נחום סוקולוב, שבה הונחו היסודות לפעולה שיטתית ומרוכזת של ההכשרה החלוצית הדתית. בקר ברחבי פולין במסע תעמולה והטיף בעל פה ובמאמרים בעתונות לשנוי ערכין בחיי הנוער הדתי. ייסד יארגן סניפים לתנועה והדריך אותם. ארגן עזרה כספית וצבורית לטובת "הפועל המזרחי" בארץ שהיה אז במצב ארגוני קשה, נרדף וחסר אמצעים.
בתרפ''ו עבר לאנטוורפן. שם ארגן תנועה חזקה של "צעירי מזרחי" ופעל למען יסודה גם ביתר ארצות מערב-ארופה, יצר בבלגיה "ליגה למען הפועל הדתי" באייר תרפ"ט ועשה תעמולה למען יצירתה גם בארצות אחרות. היה פעיל בתנועה הציונית כסגן נשיא הפדרציה הציונית המאוחדת בבלגיה, השתתף באנציקלופדיה העברית והגרמנית "אשכול" והיה חבר הנהלת ביה"ס "תחכמוני" באנטוורפן מיסודו של הרב מ. א. עמיאל , שהיה שם רב ראשי באותו זמן.
נשא לאשה את ד"ר גיטה נוחימובסקי בתם של הרב ר' דב רבה של קהלת גולדינגן, קורלנד, והרבנית
חינה בת הרב ר' חיים מאיר גרין מגראבין, נכדת הגאון ר' שניאור זלמן הירשוביץ בעל "גליון אלפס" על הש"ס.
בתרצ"ג עלה לא"י, נבחר בועידה השביעית של הפועל המזרחי לחבר הועד הפועל ובועידה העולמית של המזרחי בקרקוב (בסוף תרצ"ג) לחבר המרכז העולמי של המזרחי שמושבו בירושלים (ביחד עם הרב מאיר ברלין, הרב י. ל. פישמן, הרב זאב גולד, י. ה. פרבשטיין וצבי שכטרמן) וכיהן במשרה זו עד שנת תש"ו. אירגן את פעולות "קרן ארץ-ישראל" של המזרחי בכל התפוצות, יסד למענה לשכה מיוחדת למערבאירופה ושלח שליחים לכל התפוצות. הוציא ספר "כי תבואו אל הארץ", שפורסם אף באידית בעתוני המזרחי באמריקה בהמשכים, וכן את חוברת התעמולה "תורה וארץ", שהופצה בעברית ובשפות לועזיות ב-30 אלף העתקות. השתתף בפעולות להרחבת רשת החינוך אשר תחת פיקוח המזרחי, לכיבוש עמדות לחינוך המסורתי במקומות שנתגלתה התנגדות לו, לבנין בתים בשביל מוסדות החינוך ובהשתדלות לשיפור הפנימי של החינוך לפי תכנית המזרחי. עזר בהרבה לרבו הרב עמיאל (אחרי שעבר מאנטוורפן לת"א) ביסוד "רשת החינוך התלמודי" והוא חבר הנהלתה מראשיתה. ביזמתו נעשתה ההשתדלות המוצלחת שבתוצאתה הקציב הדירקטוריון של קרן היסוד את "עזבון קראנץ" (שנמסר לאפוטרופסות הקרן לצרכי מוסד דתי) להקמת בנין בשביל "ישיבת הישוב החדש" מיסודו של הרב עמיאל .
הוא היה היוזם הראשון והמיסד של "מוסד הרב קוק" כשהגיעה הידיעה על פטירתו בימי הקונגרס הציוני בלוצרן. ביזמתו ובעזרת ד. צ. פנקס נתקבלה החלטת עירית ת"א על ייסוד פרס הרב קוק. השתתף ביסוד העתון היומי "הצופה" של תנועת המזרחי. השתתף בקונגרסים הציוניים מהקונגרס הי"ד ואילך. עוסק בחקר תולדות "חיבת ציון" והמזרחי, פרסם ספר על הרב מרדכי עליאשברג מראשוני חובבי ציון והוא עורך את הכתבים הנבחרים של הרב יצחק ניסנבוים . - היה מזכיר-הכבוד ללשכת בני ברית בירושלים והנהו חבר ועד הקהלה בירושלים. לפי הצעתו מודיעים באמצעות הרדיו על זמן הדלקת הנרות בערב שבת ויציאת השבת.
ממשתתפי האנציקלופדיה לציונות" בעריכת משה קליינמאן. מעסקני סיעת "אל המקור" פלג ימני של הפועל המזרחי בא"י.
בניו: חיים דב, אברהם.
![אליהו משה גניחובסקי.jpeg]( "אליהו משה גניחובסקי.jpeg (34.45 KiB) געזען געווארן 2464 מאל")
- 1
![אליהו משה גניחובסקי 2.jpeg]( "אליהו משה גניחובסקי 2.jpeg (33.37 KiB) געזען געווארן 2464 מאל")
- 2