די קינות לזכר די האלאקאסט

עס איז יעצט געווען תשעה באב, און טייל אידן האבען געזאגט די קינות וואס זענען געמאכט געווארן דורך גדולי ישראל לזכר די זעקס מיליאן קדושים פון דעם שרקליכן חורבן וואס האט באטראפן כלל ישראל מיט זיבעציג יאר צוריק.
עס זענען באקאנט די קינות פון ר׳ מיכאל בער ווייסמאנדל, באבובער רב זצ״ל, הרב וואזנער שליט״א, ר׳ שמעון שוואב, ועוד. אין די צייט וואס ר׳ מיכאל בער׳ס קינה איז געשריבן מיט א שווערען לשון, איז באבובער רב׳ס קינה געשריבן סאך גרינגער און גרינג צו פארשטיין. וואס טוט זיך אבער מיט די קוואליטעט פון די קינות? וועלכע קינה איז גוט געשריבן לויט די כללים פון פיוטים? ישבב הסופר שרייבט דא אז ער האלט אז הרב שוואב׳ס קינה איז די שענסטע און בעסטע. פארוואס?
און אזוי אויך, ווער האט פאקטיש געשריבען די פיוטים, האבן זיי אלע אליין געשריבן די פיוטים, האבן זיי געארבעט מיט אנדערע אויף דעם?

די קינה פון באבובער רב

זכרו נא וקוננו כל ישראל קולכם ישמע ברמה
כי השמידה גרמניה את עמנו בימי זעם המלחמה
במיתות משונות אכזריות ברעב ובצמא
אל תשכחו בכל הדורות עדי תזכו לראות בנחמה

צעקתם ובכיותיהם צפופים וסגורים בקרונים
כצאן לטבח יובלו לשרפה בכבשונים
קול שועם יזכר תמיד לפני שוכן מעונים
בקראם שמע ישראל,מסרו נפשם לאדוני אדונים

ראשי ישיבות ותלמדיהם והמוני עמך שמה
העבידום בענויים קשים,והרגום ביד רמה
דמי ילדים רכים צועקים אליך מן האדמה
נקום נקמת טף ונשים, לא תחיה כל נשמה

על שרפת אלפי מדרשות ובתי כנסיות
רבבות ספרי תורה ולומדיה, נקונן בשאיות
שלחו באש מקדשי אל, הציתו ועינינו צופיות
ישלם המעביר את הבעירה, ידין בגוים מלא גויות

זעקו שמים ואדמה על אלפי עירות מבצרי תורה
ארצות אירופא וקהילותיה, נוחלי ומקיימי מסורה
צדיקים זקנים וחסידים,דבקי אמונה טהורה
מיום גלינו מארצינו לא היה כזה כליון נורא

רחם על שאריתינו, הבט נא משמים
למחנות הקדושים, פי עשר כיוצאי מצרים
קומם בית קדשנו ונחמנו בכפלים
רוממנו.והביאנו לציון וירושלים

אין וויקי זעה איך נאך קינות פון וואס איך האב נישט געוויסט. צום ביישפיל איינס פון הרב חיים סבתו און פון י. ל. ביאלר:

הקינה הנפוצה ביותר היא אלי אלי נפשי בכי של יהודה ליב ביאלר, הנאמרת במנגינת הקינה המקובלת במחזורי אשכנז "אלי ציון ועריה". קינות נוספות חוברו על ידי הרב שמואל וואזנר ("אש תוקד בקרבי"), האדמו"ר מבאבוב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל"), הרב חיים סבתו ("איך אל אחי נגזר דין ונחתם") ורבנים נוספים. קינתו של האדמו"ר מבאבוב נדפסה ב"לוח דינים ומנהגים" שמופץ על ידי איחוד בתי הכנסת בישראל. אחת הקינות החשובות ביותר היא זו של הרב מיכאל דוב ווייסמאנדל. עם זאת, קינה זו היא גם מבין העמוקות ביותר ועל כן גם מהקשות להבנה. לאחרונה יצא הספר "קינת מן המצר" המפרש קינה חשובה זו. קינה נוספת, "הזוכר מזכיריו", חיבר הרב שמעון שוואב, רבה של "קהל עדת ישורון" בניו יורק, והיא נכללה בקינות לתשעה באב של הוצאת "שי למורא" (ענף של הוצאת "אשכול" הוותיקה).

דא איז די קינה פון ביאלר:
אֵלִי, אֵלִי\י.ל ביאלר
אֱלִי אֱלִי נַפְשִי בְכִי
וְזַעֲקִי בַּת יִשְׂרָאֵל
מִסְפֵּד שְׂאִי וְהִתְיַפְּחִי
אָכְלָה הָאֵשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
עַל טֶבַח עָם אָשֶׁר הוּכָן
יִסוּרֵי שֱכול אַשְׁדוֹת דָמִים
זָקֵן גַּם טַף לֹא רוּחַם
עַל עֲקֵדָה קֳרְבָּן תָּמִים.
עַל עוֹלָלִים גְּמוּלֵי חָלָב
הַמְרֻטָּשִים לְפִי צוּרִם
וְעַל דָמָם אֲשֶר זַב
בְּרֹאשׁ חוּצוֹת לְעֵין הוֹרִים.
עַל הַקְהִילוֹת הַשׁוֹמֵמוֹת
וְעַל חוּרְבָּן מִקְדְשֵי אֵ-ל.
יְקוּדֵי לַהַב שַׁלְהָבוֹת
עָרֵי פְּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל
עַלֵי דוֹרוֹת אֲשֵׁר נִגְדְּעוּ
דְּמֵי אָבוֹת עַל דְּמֵי בָּנִים.
בְּגֵיא אוֹשְׁוִיץ תַּמוּ גָּוְעוּ
עַלֵי מוֹקְדוֹת הַכִּבְשָׁנִים.
עַלֵי כְּלוּאִים חֲגוּרֵי שַׂק
הַנְמַקִים בְּרִבְבוֹתיהֶם.
בִּטְרֶבְּלִינְקִי וּמַידַאנֶק
וְאֵין מְלַקֵּט עַצְמוֹתֵיהֶם.
עַלֵי קְרוֹנוֹת צְפוּפֵי אָדָם
אֲשֵר רוּפְּדוּ גוֹפְרִית וְסִיד.
צְחִי צָמַא כִּכְלוֹת נַפְשָׁם
צָעֲקוּ מַיִם וְאֵין מוֹשִיט.
עַלֵי בָּנוֹת אֲשֵר עוּלְפוּ
רעֲיוֹת בְּנַפְשָׁן שִׁלְחוּ יָדַן.
צ"ג הַטְהוֹרוֹת יַחְדָיו נִסְפוּ
וְלֹא חוּלַל תוֹם כְּבוֹדָן.
עַלֵי קְפוּאִים בִּשְׂדוֹת שְׁלָגִים
יְלָדִים רַכִּים בְּחֵיק אִמָהוֹת.
וְעַל קְדוֹשִׁים הֲשׁוֹאֳגִים
קְבוּרֵי חַיִים מִתוֹך בּוֹרוֹת.
עַלֵי גְוִילִים הַמְחוּלָלִים
בִּידֵי נָאצִים מְנַאֲצֵי אֵל.
טְרָפִים קְרוּעִים וּמְגוֹאֳלִים
בֵּין אַשְׁפָּתוֹת וְאֵין גוֹאֶל.
עַל צַדִיקִים עַנְוֵי עוֹלָם
נְדִיבֵי עָם הוֹגֵי תוֹרָה.
בְּתָאֵי רָעַל נֶחְנַק קוֹלָם
נַפְלָה כָּבְתָה הַמְנוֹרָה.
עַלֵי נוֹעַר פִּרְחֵי הֶעָם
חַלוּצֵי-קְרָב כְּפִירֵי מְרִי.
מוּל זְדוֹנִים שׁוֹפְכֵי הַדָם
הִשְׁתַלְהֲבוּ רִשְׁפֵּי חוֹרִי.
עַל נֲהרוֹת דָּם וּבְכִי
נִקְמַת-בְּרִית בַּלֵב שְׁמוּרָה.
בּקְרָב גֵטוֹ לְלֹא רִהִי
נֶחְשָׂף הֲעוֹז טְמִיר-גְבוּרָה.
עַלֵי קִידוּשׁ הַשֵׁם וְעַם
וְעַל נִקְמַת דַּם טְהוֹרִים.
בְּתַעֲצוּמוֹת מָסְרוּ נַפְשָׁם
לָחֲמוּ, נָפְלוּ הַגִיבּוֹרִים.
עַל שֶׁבֶר עָם נִישָׂא קִינָה
כְּבוּלֵי יָגוֹן עֲטוּיֵי שׁוֹאָה.
הֲלָנֶצַח תַּאֲפִיל שִׂנְאָה
וְלֹא תִפְרוֹשׂ הַנְגוֹהָה?
רְאֶה אֵלוֹקִים עוֹרִי צָפַד
נָפַל לִיבִּי שׂוֹנְאַי קָמִים.
הַקְשִיבָה שַׁוְעִי חִישָׁה מִפְלָט
הַצִילָה נַפְשִׁי מֵאֲנְשֵׁי דָמִים.
עַלֵי גִיבּוֹר עַל בָּמותֵי עַד
כְּנֵר תָּמִיד בְּהוֹד זְרָחִים.
כֳּל נְטף דָם קָרְבָּן-לְשָׁד
נִזְכּוֹר עַד נְצַח נְצָחִים.

אקדים שדרכי המליצה והשירה זרים לרוב בני עמנו, ולכך רובם אינם כותבים קינות ופיוטים. אך אם באנו להכניס פיוטים לקאנון, אפשר לבכר אחד על משנהו מפאת יפי מליצתו וסגנונו. ובאמת, האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל כתב קינה זו בנימי נפשו, ועל גבו חרשו חורשים הארורים, וממילא ח"ו שבאתי להתלוצץ או להתל חלילה בקינה שלו, רק באתי לציין היכן ניכר ש-במחכ"ק - עבודת הפיוט ומשפטו זר היה לו. ואין בכך כל פחיתות ערך.

שיטה מקובצת האט געשריבן:די קינה פון באבובער רב

זכרו נא וקוננו כל ישראל קולכם ישמע ברמה
כי השמידה גרמניה את עמנו בימי זעם המלחמה
במיתות משונות אכזריות ברעב ובצמא
אל תשכחו בכל הדורות עדי תזכו לראות בנחמה

--- שורה זו אין לה סגנון שיר, וגם מליצתה זר. ובכלל, 'בכל הדורות' מיותר לכוונת שורה זו.

צעקתם ובכיותיהם צפופים וסגורים בקרונים
כצאן לטבח יובלו לשרפה בכבשונים
קול שועם יזכר תמיד לפני שוכן מעונים
בקראם שמע ישראל,מסרו נפשם לאדוני אדונים

--- לכאורה 'אדוני אדונים' הוא טעות, וצ"ל אדון האדונים, או אדוני האדונים.

ראשי ישיבות ותלמדיהם והמוני עמך שמה
העבידום בענויים קשים,והרגום ביד רמה
דמי ילדים רכים צועקים אליך מן האדמה
נקום נקמת טף ונשים, לא תחיה כל נשמה

--- 'שמה' היא מילה מיותרת, ואף אינה מוסיפה לסגנון, רק לעזור לחריזה.
--- 'הרגום ביד רמה' היכן מצינו ש'יד רמה' שייך אצל הריגה.

על שרפת אלפי מדרשות ובתי כנסיות
רבבות ספרי תורה ולומדיה, נקונן בשאיות
שלחו באש מקדשי אל, הציתו ועינינו צופיות
ישלם המעביר [צ"ל המבעיר] את הבעירה, ידין בגוים מלא גויות

--- נקונן בשאיות? מה זה? מלשון שאיה ושממה. אין לזה מובן, לקונן בשאיה, ועוד 'שאיות' לשון רבים - יותר משאיה אחת.

זעקו שמים ואדמה על אלפי עירות מבצרי תורה
ארצות אירופא וקהילותיה, נוחלי ומקיימי מסורה
צדיקים זקנים וחסידים,דבקי אמונה טהורה
מיום גלינו מארצינו לא היה כזה כליון נורא

--- שורה האחרונה הוא בדרך פרוז"ה, ובשיר אין דרך לכתוב כך "לא היה כזה כליון נורא". קשה להגדיר מדוע זה כך, אבל, כמו שמהר"א מסאטמאר נוהג לומר "ווער ס'פארשטייט פארשטייט וכו'" וכן הוא לעיל "ואל תשכחו בכל הדורות".

רחם על שאריתינו, הבט נא משמים
למחנות הקדושים, פי עשר כיוצאי מצרים
קומם בית קדשנו ונחמנו בכפלים
רוממנו.והביאנו לציון וירושלים

מען זאגט אז די וועלכע האבן געמאכט די קינות, זענען די רבנים וואס זענען שווער דורך דעם האליקאסט.

ר' שלמה באבובער האט זיך געראטעוועט קיין קענעדע, ניין?

מורינו הרב האט געשריבן:מען זאגט אז די וועלכע האבן געמאכט די קינות, זענען די רבנים וואס זענען שווער דורך דעם האליקאסט.

מה טיבו של פתגם חלול זה? במחילה סתם געשאסן.
ומי שלא כתב קינה, זאת אומרת שלא היה לו קשה בשואה? אז מה בדיוק נקודת דבריך?

ישבב הסופר האט געשריבן:

מורינו הרב האט געשריבן:מען זאגט אז די וועלכע האבן געמאכט די קינות, זענען די רבנים וואס זענען שווער דורך דעם האליקאסט.

מה טיבו של פתגם חלול זה? במחילה סתם געשאסן.
ומי שלא כתב קינה, זאת אומרת שלא היה לו קשה בשואה? אז מה בדיוק נקודת דבריך?

שלום עליכם הרב ישבב שליט״א, לשונך עט סופר מהיר!
מתגובה זו, ומתגובות אחרים שבעל המגיב הנ״ל הגיב הלילה, ניתן לראות בחוש שהבטלה מביא לידי שעמום, ואחד מהסמיני שעמום הוא כשאחד לוקח בקבוק צבע וצובע כל מה שעולה לו בידו.

משה געציל האט געשריבן:

ישבב הסופר האט געשריבן:

מורינו הרב האט געשריבן:מען זאגט אז די וועלכע האבן געמאכט די קינות, זענען די רבנים וואס זענען שווער דורך דעם האליקאסט.

מה טיבו של פתגם חלול זה? במחילה סתם געשאסן.
ומי שלא כתב קינה, זאת אומרת שלא היה לו קשה בשואה? אז מה בדיוק נקודת דבריך?

שלום עליכם הרב ישבב שליט״א, לשונך עט סופר מהיר!
מתגובה זו, ומתגובות אחרים שבעל המגיב הנ״ל הגיב הלילה, ניתן לראות בחוש שהבטלה מביא לידי שעמום, ואחד מהסמיני שעמום הוא כשאחד לוקח בקבוק צבע וצובע כל מה שעולה לו בידו.

אתה לא יודע כמה טוב כתבת....

הרב יואל אשר לאבין

ואני כבואי לאוישוויץ עמק הבכי
נתתי ראשי בין ברכי.
ונשאתי עין על ארץ ושמים
שלא ביקשו עלינו רחמים.
באתי בטרוניא על הטבע
אשר זכר חללי השואה הטביע.
וברוב צער
החילותי דַבֵּר:

עַל נַהֲרוֹת אוֹישְוִויץ יָשַׁבְתִּי
שָׂרִיד וּשְׁאֵרִית חִפַּשְׂתִּי
זֵכֶר מֵאוֹת הָרְבָבוֹת
שֶׁהוּבָלוּ הֵנָּה בְּרַכָּבוֹת

אֵיפֹה הַרְרֵי הַגִּידִים
אֵבָרִים רַגְלַיִם וְיָדַיִם?
אֵיפֹה שֶׁפֶך נַהֲרֵי דָמִים
לֹא שְׁלוּלִיּוֹת וּכְתָמִים?

אֵיפֹה עוֹלָלֵי נְפוּצִים עֲלֵי סֶלַע?
אַיֵּה פִּתְחוֹ שֶׁל כַּף הַקֶּלַע?
אֵיפֹה נְחִיל דָּם זָב
מִגּוּף יֶלֶד אֵם וְאָב?

אֵיפֹה עַצְמוֹתֵיהֶם
שֶׁל רִבּוֹא רִבְבוֹתֵיהֶם?
אֵיפֹה שְֹרִידֵיהֶם
שֶׁל יְלָדִים וְסַבֵּיהֶם?
**
פִּיהָ פָּצְתָה הָאֲדָמָה
לֹא הוֹתִירָה מְאוּמָה
גִּשְׁמֵי עַל, הִמְטִירוּ וּמָחוּ
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ יָבְשׁוּ וְזָרְחוּ
**
אֵיכָה קוֹל הַדָּם מִן הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר בַּהֲרוֹג הֶבֶל, נִשְׁמָע
בְּאוֹישְוִויץ דּוּמִיָּה נֶאֱלְמָה
וְדַם שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן לְהֶבֶל דָמָה?

אֵיכָה חֶרְפַּת אוֹת קָיִן
עַל רוֹצְחֵי עָם, אָיִּן
אֵיכָה אֵין עַל הַמֵּצַח
צִיּוּן שֹׁד בִּזָּה וָרֶצַח

אֵיכָה שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן נָדַם
זָרְחָה לְיַבֵֹּש נַחֲלֵי דָם?
אֵיכָה נֶעֶמְדָה לְשַׁאֲגַת בִּן נוּן
וְהִתְעַלְּמָה מִבְּכִי שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן?

אֵיכָה גְּשָׁמִים אֲשֶׁר לְאֵלִיָּהוּ נֶעֱצָרוּ
דְּמֵי עוֹלֵל וְיוֹנֵק נִקּוּ וְהִמְטִירוּ?
אֵיכָה עָבִים לְתִּשׁבִּי נִתְרָאוּ
וְאֶל רִבֵּי רִבּוֹאוֹת לֹא זָעוּ?

אֵיךְ שֶׁפֶךְ דַּם זְכַרְיָה תָּסְסָה
רָעֲשָׁה וְהִתְגָעֲשָׁה
וְדַם יַלְדֵי חֶמֶד בְּשֶׁקֶט נִסְפְּגָה
וּמִפְּנֵי הָאֲדָמָה נִתְגַרְשָׁה?
**
אַיֵּה קִינָה אֶכְתֹּב לְזִכְרְכֶם
וְאֵין דַּי מִלִּים לְהַעֲנִיק לָכֶם?
וְכִי לֹא מִלָּה אַחַת אַקְדִישׁ לַנֶּפֶשׁ?
וְאֵיכָכָה אֶכְתֹּב שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן מִלִּים?

אוֹזִיל שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן דְּמָעוֹת
אֵאָנֵק דֹום שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן אַנָחוֹת
וּבְאֵין מִלִּים כְּמַשְׂכִּיל אָדֹם
עֲדֵי יָדוֹן רוּחַ ה' בָּאָדָם



השוואות ומראי מקומות:
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. תהלים קל"ז,א. 
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע. שם ט.
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך. בראשית ד, יא.
ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה. בראשית ד, י.
וישם ה' לקין אות. בראשית ד טו.
אז ידבר יהושע .. ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון .. וידם השמש. יהושע י, יב.
ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד.. חי ה'.. אם יהיה השנים האלה טל ומטר. מלכים טז,א.
אשכחיה לדמיה דזכריה דהוה קא מרתח .. אמר ומה אם על נפש אחת כך ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כמה וכמה. גיטין נ"ז,ב.
האנק דום. יחזקאל כד יז.

די קינה איז גיווען אין די הפעמון און איינער האט עס אריינגישטעלט אין אייוועלט
שכוח פארן עס ברענגן, איך מיין סאיז זייער גוט און גאנץ לייכט צו פארשטיין זיין פוינט

די קינה פון הרב לאבין איז זייער שיין, אבער ביי די גראמען איז עס נישט אייביג פערפעקט, כ'בין נישט גענוג מבין אין די סודות פון פיוט צו אפמאכן ווי ווייט די גראמען מוזן קלאפן

פיוט נאה ביותר, הן בסגנונו והן בתוכנו.
קופערניקוס, לדעתי העלוב, אכן יש כמה חריזות שאינן כ"כ משובחות, ולא עוד אלא שבפתיחה שעירבב הכותב בין סגנון המקרא והפיוט ובין לשון חכמים באגדותיהם ומדרשיהם, וכן לא יעשה.
אבל כבר היו פיוטים כאלו לעולמים, שחריזותיהם לא השוו זה לזה במאת האחוזים, ואין זה מחסר מערך הפיוט כשלעצמו.
ובעצם, כל ענין החריזה אינו אלא מושג שאול מהערביים, וקודם לכן, וגם קצת אחרי כן, נהגו לפייט בלי שום חרוז. כמו "אשר הניא", "א-ל אדון", "אשר בגלל אבות בנים גדל" וכדו'. פיוט אינו נשקל רק לפי ערך חרוזיו, אלא גם לפי הקשריו ומליצותיו, וסגנונו השוטף.
אני חושב שהפיוט של הרב לאבין נאה מבחינת סגנון ומליצה, וגם שוטף וקולח במידה מספיקה.

הרב ישבב היקר, דבריך המתוקים משובבי לב. מכותלי דבריך ניכר שחכם אתה ובעל דעה בינה והשכל.
על אודות הפיוט של הרב לאבין, דבריך צודקים, ונקודה עיקרית בפיוט שלו הוא העובדה שהוא מתמקד בתחום אחד בלבד, איך שהטבע עמדה מנגד בזמני הזוועה, ואיך שמשכיח עתה את זכר האימות, ונקודה זו, להתמקד על תחום אחד בלבד הוא מעשה אומנות.
טוב שיש פה איש מילדי העברים לדבר בשפת משה רבינו, ישעי' הנביא, הרמב"ם, הנצי"ב, ושאר ענקי אומתנו; ולא בשפת לועז של עמי גרממיא של אדום

זכרו נא וקוננו כל ישראל, קולכם ישמע ברמה,
כי השמידה גרמניא את עמנו, בימי זעם המלחמה.
במיתות משונות אכזריות, ברעב ובצמא,
אל תשכחו בכל הדורות, עדי תזכו לראות בנחמה.

צעקתם ובכיותיהם, צפופים וסגורים בקרונים,
כצאן לטבח יובלו, לשרפה בכבשונים.
קול שועם יזכר תמיד, לפני שוכן מעונים,
בקראם שמע ישראל, מסרו נפשם לאדוני האדונים.

ראשי ישיבות ותלמידיהם, והמוני עמך שמה,
העבידום בעינויים קשים, והרגום ביד רמה.
דמי ילדים רכים, צועקים אליך מן האדמה,
נקום נקמת טף ונשים, לא תחיה כל נשמה.

על שריפת אלפי מדרשות, ובתי כנסיות,
רבבות ספרי תורה ולומדיה, נקונן בשאיות.
שלחו באש מקדשי קל, הציתו ועינינו צופיות,
ישלם המבעיר את הבערה, ידין בגוים מלא גויות.

זעקו שמים ואדמה, על אלפי עיירות מבצרי תורה,
ארצות אירופא וקהילותיה, נוחלי ומקימי מסורה.
צדיקים זקנים וחסידים, דבקי אמונה טהורה,
מיום גלינו מארצנו, לא היה כזה כליון נורא.

רחם על שאריתנו, הבט נא משמים,
למחנות הקדושים, פי עשר כיוצאי מצרים.
קומם בית קדשנו, ונחמנו בכפלים,
רוממנו, והביאנו לציון וירושלים.

(כ"ק אדמו"ר מבאבוב זצ"ל)

איך בין באמת נישט משיג פ"וו מען הייבט עס נישט אן צו זאגן געהעריג ביי די קינות. מיר האבן אפשר נישט אזאלכע מחברים און גדולים ווי בימי הראשונים, אבער צרות האבן מיר געהאט (ביים קריג) סאך מער ווי זייערע. אין באבוב און אין נייטרא (קינה מהרמ"ב) ערלוי זאגט מען עס כאטש יא?

כמה גדולים פון דור העבר זצ״ל האבן געהאלטן אז מיר זענן נישט בכוח צו איינפירן נייע פיוטים חוץ פון די וואס זענן נתחבר געווארן דורך די ראשונים

בעמידה, בניגון אלי ציון ועריה.

איך מיין אז צ"ל ניגון שמע קולינו של סליחות...

דעת תורה האט געשריבן:איך בין באמת נישט משיג פ"וו מען הייבט עס נישט אן צו זאגן געהעריג ביי די קינות. מיר האבן אפשר נישט אזאלכע מחברים און גדולים ווי בימי הראשונים, אבער צרות האבן מיר געהאט (ביים קריג) סאך מער ווי זייערע. אין באבוב און אין נייטרא (קינה מהרמ"ב) ערלוי זאגט מען עס כאטש יא?

איך געדענק נישט אז מ׳זאל עס זאגן ביי אונגאר נייטרא. אפשר ביי ווס״מ יא!

כהאב געזעהן ערגעץ נאכגברענגט אז יעדע מענטש זאל מאכן א קינות לפי השגתו
די קינה האט די רב אליינס געמאכט אדער ער האט דאס געלאזט מאכען ?
דא איז די קינה פון הרב אשר לעווין:

ואני כבואי לאוישוויץ עמק הבכי
נתתי ראשי בין ברכי.
ונשאתי עין על ארץ ושמים
שלא ביקשו עלינו רחמים.
באתי בטרוניא על הטבע
אשר זכר חללי השואה הטביע.
וברוב צער
החילותי דַבֵּר:

עַל נַהֲרוֹת אוֹישְוִויץ יָשַׁבְתִּי
שָׂרִיד וּשְׁאֵרִית חִפַּשְׂתִּי
זֵכֶר מֵאוֹת הָרְבָבוֹת
שֶׁהוּבָלוּ הֵנָּה בְּרַכָּבוֹת

אֵיפֹה הַרְרֵי הַגִּידִים
אֵבָרִים רַגְלַיִם וְיָדַיִם?
אֵיפֹה שֶׁפֶך נַהֲרֵי דָמִים
לֹא שְׁלוּלִיּוֹת וּכְתָמִים?

אֵיפֹה עוֹלָלֵי נְפוּצִים עֲלֵי סֶלַע?
אַיֵּה פִּתְחוֹ שֶׁל כַּף הַקֶּלַע?
אֵיפֹה נְחִיל דָּם זָב
מִגּוּף יֶלֶד אֵם וְאָב?

אֵיפֹה עַצְמוֹתֵיהֶם
שֶׁל רִבּוֹא רִבְבוֹתֵיהֶם?
אֵיפֹה שְֹרִידֵיהֶם
שֶׁל יְלָדִים וְסַבֵּיהֶם?
**
פִּיהָ פָּצְתָה הָאֲדָמָה
לֹא הוֹתִירָה מְאוּמָה
גִּשְׁמֵי עַל, הִמְטִירוּ וּמָחוּ
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ יָבְשׁוּ וְזָרְחוּ
**
אֵיכָה קוֹל הַדָּם מִן הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר בַּהֲרוֹג הֶבֶל, נִשְׁמָע
בְּאוֹישְוִויץ דּוּמִיָּה נֶאֱלְמָה
וְדַם שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן לְהֶבֶל דָמָה?

אֵיכָה חֶרְפַּת אוֹת קָיִן
עַל רוֹצְחֵי עָם, אָיִּן
אֵיכָה אֵין עַל הַמֵּצַח
צִיּוּן שֹׁד בִּזָּה וָרֶצַח

אֵיכָה שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן נָדַם
זָרְחָה לְיַבֵֹּש נַחֲלֵי דָם?
אֵיכָה נֶעֶמְדָה לְשַׁאֲגַת בִּן נוּן
וְהִתְעַלְּמָה מִבְּכִי שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן?

אֵיכָה גְּשָׁמִים אֲשֶׁר לְאֵלִיָּהוּ נֶעֱצָרוּ
דְּמֵי עוֹלֵל וְיוֹנֵק נִקּוּ וְהִמְטִירוּ?
אֵיכָה עָבִים לְתִּשׁבִּי נִתְרָאוּ
וְאֶל רִבֵּי רִבּוֹאוֹת לֹא זָעוּ?

אֵיךְ שֶׁפֶךְ דַּם זְכַרְיָה תָּסְסָה
רָעֲשָׁה וְהִתְגָעֲשָׁה
וְדַם יַלְדֵי חֶמֶד בְּשֶׁקֶט נִסְפְּגָה
וּמִפְּנֵי הָאֲדָמָה נִתְגַרְשָׁה?
**
אַיֵּה קִינָה אֶכְתֹּב לְזִכְרְכֶם
וְאֵין דַּי מִלִּים לְהַעֲנִיק לָכֶם?
וְכִי לֹא מִלָּה אַחַת אַקְדִישׁ לַנֶּפֶשׁ?
וְאֵיכָכָה אֶכְתֹּב שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן מִלִּים?

אוֹזִיל שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן דְּמָעוֹת
אֵאָנֵק דֹום שֵׁשֶׁת מִילְיוֹן אַנָחוֹת
וּבְאֵין מִלִּים כְּמַשְׂכִּיל אָדֹם
עֲדֵי יָדוֹן רוּחַ ה' בָּאָדָם



השוואות ומראי מקומות:
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. תהלים קל"ז,א. 
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע. שם ט.
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך. בראשית ד, יא.
ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה. בראשית ד, י.
וישם ה' לקין אות. בראשית ד טו.
אז ידבר יהושע .. ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון .. וידם השמש. יהושע י, יב.
ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד.. חי ה'.. אם יהיה השנים האלה טל ומטר. מלכים טז,א.
אשכחיה לדמיה דזכריה דהוה קא מרתח .. אמר ומה אם על נפש אחת כך ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כמה וכמה. גיטין נ"ז,ב.
האנק דום. יחזקאל כד יז.

בעצמו.

אפשר קענסטו לייגען נאך פיוט׳ם פונם רב?

נו, וואס נעמט אזוי לאנג די דין תורה, זאל מען אפיר נעמען ווער ס'קען בעסער פיוט.
פון ר' יעקב יוסף (יאסעלע - נוסח באבוב) איז שוין ארויסגעקומען עפעס בדפוס נישט לאנג צוריק.