עס איז אינטערסאנט אז דארטען זעהן מען מערערע צוזאמארבעט מיט די גוזרי הגזירה ווי איר ליינט דא
בערקא האט געשריבן:באקומען נעכטן אין אימעיל
המשתפי"ם החרדים בועדת שקד: אנחנו נמלא את מכסות הגיוס!
הנה הכתבה מ'המוסף לשבת', ידיעות אחרונות, ער"ש ויחי, בו מספרת חה"כ איילת שקד יושבת ראש ועדת שקד ל'שוויון בנטל', בה חברים חה"כ החרדים, על הפשרות אליהם היא מגיעה 'בשקט'. (רצו"ב הקטעים המלאים מתוך הראיון בנושא הגיוס).
שימו לב לקטע המפחיד, והמחריד כל לב. ציטוט: "החרדים אמרו לנו שאם נפעל בשקט ולא נעשה רעש, ושאם לא יכריחו אף אחד ולא יזרקו אנשים לכלא, הם יעמדו במכסת גיוס החרדים שהחוק קובע,ואם נכריח ונלך בכוח – נקבל מלחמה. אני מאמינה להם", אומרת שקד. "צריך להיות חכם ולא רק צודק".
יש להדגיש, כמובן, שמצד החכי"ם החרדיים משתתפי הועדה, ויחצניה"ם המדופלמים, לא נשלחה עד לרגע זה לעיתונות כל תגובה המכחישה ו/או מסתייגת מההאשמה החמורה הזו!!!
ובכן, אלו מכסות הקנטוניסטים אותם ישלחו הקאפו'ס החרדיים 'בשקט בשקט': שנת 2014 - 3,800 קנטוניסטיםֱ!!! ובשנת 2017 - 5,200 קנטוניסטים!!!
ובכן, קורא יקר: לילד שלך כבר ארגנת פרוטקציה? או לחילופין, דמי כופר להשליש לאנשי הסלקציה?!
רח"ל!!!
ביז דא שרייבט דער שיקער פונעם אימעיל, פון דא אין ווייטער איז די באשרייבונג
איילת קרבית
ח"כ איילת שקד יו"ר סיעת הבית היהודי, נערכת להוביל את המאבק על גיוס החרדים, אבל מעדיפה את השוט הכלכלי ולא הפלילי: "בואו נפגע להם בכיס, נפסיק לסבסד אותם". הכתבה המלאה מ"ידיעות אחרונות"
נחמה דואק, "המוסף לשבת" פורסם: 13.12.13 , 20:28
"יתגייסו וישתחררו כחרדים"
ביום רביעי הקרוב מתכננת שקד להעלות להצבעה בוועדה את החוק החדש שאמור להחליף את חוק טל ולהביא לגיוס מקיף של תלמידי ישיבות חרדיים. שמונה חברים מונה הוועדה בראשותה: עפר שלח (יש עתיד), אריאל אטיאס (ש"ס), מאיר פרוש (יהדות התורה), אלעזר שטרן (התנועה), עמר בר לב (העבודה), דוד רותם (ישראל ביתנו), צחי הנגבי (הליכוד) ושקד עצמה; ואלוף במילואים (שטרן) ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר (בר לב). ברוב הישיבות השתתף גם משה גפני מיהדות התורה כמשקיף. לדבריה, בשום רגע לא התייחסו אליה חברי הוועדה בצורה מזלזלת או ביטלו את דעתה.
בחמשת החודשים האחרונים ערכה הוועדה 25 ישיבות. "נושא גיוס חרדים הוא בעיניי משימה לאומית עליונה",מצהירה שקד. "אני מקווה שעד אמצע השבוע הבא נסגור את כל הפרטים. גם בג"ץ – שדרש שיחוקקו חוק חדש במקום חוק טל – מבין שאנחנו עושים עבודה רצינית ומעמיקה. הבהרנו שהוועדה תסיים את עבודתה ותצביע על הצעת החוק כבר השבוע. משם זה יעבור להצבעה בכנסת. הצלחתי גם לסגור עם משרדי האוצר והביטחון את התקציב לגיוס חרדים. אחרי הכל, הם עולים יותר מחיילים רגילים, גם כי יש להם ילדים".
בכמה כסף מדובר?
"הבטחתי לא לגלות".
צה"ל רוצה בכלל לגייס את החרדים, שמגיעים בגיל מבוגר יותר ועם אישה וילדים?
"אין הרבה ברירה. בשנת 2027, 30 אחוז ממחזור הגיוס יהיו חרדים. יש לנו קצת יותר מעשר שנים לשלב אותם בצורה טובה".
וזו בדיוק מטרת החוק החדש, שאמור להפוך לסעיף בחוק שירות ביטחון. "על פי המתווה המוצע", מסבירה ח"כ שקד, "יוטלו על החרדים יעדי גיוס לשירות צבאי ושירות אזרחי. הם יהיו חייבים לעמוד ביעדים גם כדי לקבל את המשך התמיכה בישיבות. הבטחנו להם שהצבא יגייס אותם כך שהם ייכנסו כחרדים לצבא – וגם ייצאו ממנו חרדים.
"כל מי שמעל גיל 22 ביום חקיקת החוק, יכול לקבל פטור", מפרטת שקד. "מדובר ב־28 אלף תלמידי ישיבה שהשנה ימלאו להם 22 והם יוכלו לצאת לשוק העבודה. זו המטרה".
ומה יקרה אם הם יקבלו פטור ולא יילכו לעבוד, אלא ימשיכו ללמוד ולקבל קצבת מחייה כאברכים על חשבוננו?
"זו תהיה תקלה חמורה. אנחנו מקווים שהם לא יישארו בישיבות, אלא ישתלבו בשוק העבודה. משרד הכלכלה גם מכין מסלולי הכשרה מיוחדים עבורם".
ומי יגויס?
"כל אלה שעד חקיקת החוק לא מלאו להם 22 – ומדובר בכ־7,500 צעירים בשנה – אמורים לעמוד ביעדי הגיוס. בשנה הראשונה, מרגע קבלת החוק ועד יולי 2014, יגויסו 3,200 חרדים – מתוכם 2,000 לצה"ל ועוד 1,200 לשירות אזרחי. כל הנותרים יוכלו להמשיך ללמוד בישיבות כתלמידי חכמים, כי גם בעינינו לימוד התורה הוא ערך. כך קבעה מדינת ישראל, לא רק אני".
על פי ההצעה, יעדי הגיוס יגדלו משנה לשנה. "מיולי 2014 עד יולי 2015 יגויסו 3,800 חרדים, מתוכם 2,300 לצה"ל ו־1,500 לשירות אזרחי", אומרת שקד. "ב־2017 יעלה יעד הגיוס ל־5,200 איש, מתוכם 3,000 לצה"ל ו־2,200 לשירות אזרחי. אגב, יש שירות אזרחי רגיל ויש שירות אזרחי־ביטחוני במשטרה ובשב"ס. מבחינתנו יש העדפה למסלול השני. "הצבא יקבע את מי הוא רוצה לגייס, לשירות שיימשך שנתיים, וכל האחרים יעשו שירות אזרחי. אם יעמדו ביעדי הגיוס, בשנת 2018 יהיו עשרת־אלפים חיילים חרדים. זו גם תהיה מסה קריטית בתוך הצבא, שעשויה לשנות את פניו, וגם מסה משמעותית בתוך הציבור החרדי".
החוק ייושם בשני שלבים. "עד שנת 2017 הגיוס יהיה וולונטרי, תוך שאיפה לעמוד ביעדים שנקבעו", מסבירה ח"כ שקד. "נציגים של צה"ל יעברו בריכוזים חרדיים ויציעו לצעירים להתגייס. הישיבות יתוגמלו תקציבית בהתאם לאחוזי הגיוס. ישיבה עם אחוזי גיוס גבוהים תקבל יותר מישיבה עם אחוזי גיוס נמוכים".
עיקר המחלוקת בוועדה היא סביב השלב השני של יישום החוק, החל משנת 2017. סיעת יש עתיד תומכת במתווה של ועדת פרי, הקובע שאם במשך שנה אחת לא יעמדו ביעדי הגיוס, יחול מיד חוק גיוס חובה על כל החברה החרדית (למעט 1,800 "עילויים" שיקבלו פטור מלא). במקרה כזה יוטלו סנקציות פליליות על מי שלא יתגייס, כולל עונש מאסר.
חלופה אחרת, שבה תומכת ח"כ שקד, קובעת שאם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס, יוטלו החל מ־2017 סנקציות כלכליות על מי שלא התיייצב לשירות, ובמקביל יושת קיצוץ תקציבי על הישיבות שתלמידיהן השתמטו. רק אם במשך שלוש שנים ברציפות לא יעמדו החרדים ביעדי הגיוס, יופעל חוק גיוס חובה בדומה למתווה של ועדת פרי.
"אני מבינה את החרדים, שאומרים שהמשמעות של סנקציות פליליות היא שכל תלמיד ישיבה שיבחר ללמוד תורה הוא פושע", מסבירה שקד. "לכן אני אומרת: בואו נפגע להם בכיס. נפסיק לסבסד אותם. אי־גיוס ילווה בסנקציות כלכליות קשות – ביטול פטור מארנונה והטבה בדיור למשתכן או הפחתת קצבת אברך. בכל מקרה אעלה שתי הצעות להצבעה והרוב יחליט.
"החרדים אמרו לנו שאם נפעל בשקט ולא נעשה רעש, ושאם לא יכריחו אף אחד ולא יזרקו אנשים לכלא, הם יעמדו במכסת גיוס החרדים שהחוק קובע, ואם נכריח ונלך בכוח – נקבל מלחמה. אני מאמינה להם", אומרת שקד. צריך להיות חכם ולא רק צודק".
סוגיה נוספת שבה עוסק החוק החדש הוא תלמידי ההסדר. "מחזור גיוס בציונות הדתית זהה למחזור תלמידי הישיבות. 7,500 בכל שנה. מתוכם תיקבע מכסה שנתית של 950 תלמידי הסדר, שעושים שירות מקוצר, אבל ממשיכים לעשות מילואים ככל שנדרשים. כל השאר יתגייסו לשירות רגיל. משך השירות של תלמידי ההסדר יעלה מ־16 ל־17 חודשים".
איך תבטיחי שמספרם של תלמידי ההסדר לא יגדל לממדים מפלצתיים כמו במקרה של החרדים, שהחל עם 400 עילויים לאחר הקמת המדינה והפך לעשרות־אלפים?
"אני לא חוששת, כי השרות הצבאי עבור הציבור הדתי-לאומי הוא ערך. כולם מתגייסים והם משרתים בכל היחידות ובהכי קרביות. אבל יש צדק בדברייך, ואם יהיה צורך נגביל גם שם את המכסות. ולגבי תוספת חודש שירות – זה בהחלט מיותר. ההחלטה על התוספת היא פועל יוצא של ההסכמים הקואליציוניים, והעתקנו זה כלשונו מהמלצות ועדת פרי שבראשה עמד השר יעקב פרי מ'יש עתיד'".
החוק מדבר גם על הארכת משך השירות לנשים מ־24 חודשים ל-28 חודשים. את בעד?
"אני לא תומכת בזה, אבל זו דרישה של הצבא, כנגד קיצור משך השירות לבנים מ־36 חודשים ל־32 חודשים. הצבא רוצה שיפצו אותו על אובדן ארבעה חודשי שירות של חיילים. ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל רחל טבת־ויזל, טוענות שחייבים להאריך את השירות כדי לפתוח בפני חיילות עוד תפקידים, שכיום סגורים בפניהן בגלל קוצר השירות".
כיום רק 58 אחוז מהבנות משרתות. אין חשש שאם יאריכו את השירות, יתגייסו עוד פחות?
"יש חשש ויש דילמה. באינטואיציה אני חושבת שלא צריך להאריך את השירות. השאלה אם באמת זה יביא לשילוב נשים במקצועות נוספים. אחרי הכל, אין כמעט נשים מעל דרגת אלוף־משנה, וכל השדרה הקרבית היא גברית".
מתי החוק ייכנס לתוקף?
"ביום שני תקיים הוועדה דיון נוסף לבקשת דוד רותם מישראל ביתנו, שרוצה לדון בגיוס ערבים. כבר אמרתי לו שזה עניין ענק, ושקודם נפתור את בעיית החרדים, ואז נעבור לערבים. לאחר מכן נעביר את טיוטת הצעת החוק ליועצים המשפטיים של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיביעו את עמדתם האם ניתן להגן על החוק בבג"ץ, וביום רביעי יתחילו ההצבעות בוועדה. לאחר מכן זה יעלה להצבעה בכנסת. בכל מקרה, על פי החלטת יו"ר הקואליציה זה יובא כהצעת חוק ממשלתית ויעלה לדיון יחד עם חוק המשילות (המקשה על הפלת ממשלה מכהנת – נ"ד) ועם חוק משאל עם, כדי להבטיח משמעת קואליציונית על שלושת החוקים. זה אמור לקרות ברגע שישלימו את הדיונים על חוק המשילות וחוק משאל עם בוועדות שבהן דנים בהם".