מיטוואך מערץ 25, 2015 1:01 am#261586
ניגוני יום טוב עהרליך
אויף פסח איז איבערגעארבייט געווארן די ניגון סאמארקאנד פון יום טוב עהרליך
ראשעקאל האט געשריבן:ירמי' דמן האט דאך איבערגעמאכט אסאך (אבער אביסעל פארדרייט)
ראשעקאל האט געשריבן:אויף פסח איז איבערגעארבייט געווארן די ניגון סאמארקאנד פון יום טוב עהרליך
צלפחד האט געשריבן::And the melody is not Ehrlich's, it is from
כוכב האט געשריבן:קען זיין דער איידעם אליין ווייסט נישט, ער האט נישט קיין צוטריט צו יו טוב און ער מיינט זיין שווער איז דער פארפאסער.
ירא שמים האט געשריבן:http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=18&t=27506
שמעקעדיג האט געשריבן:דער טריביון האט די וואך א באשרייבונג איבער ר' יו"ט ע"ה.
פאליטיקאנט האט געשריבן:איך זיך יום טוב ערליך ניגונים אבער אן קיין ווערטער, בלויז די מוזיק, (א שטייגער ווי די יאֲקאָב ניגון)?
פאליטיקאנט האט געשריבן:ניין, איך רעד פון מער שטעטעלשע מיוזיק ווי למשל די ניגון פון יאֲקאָב וועלכע הייבט זיך אן 'אויף די בערג פון...."
ייש"כ @יודישע שרייבער יא דאס האב איך געמיינט ספעציפיש.יודישע שרייבער האט געשריבן:פאליטיקאנט האט געשריבן:איך זיך יום טוב ערליך ניגונים אבער אן קיין ווערטער, בלויז די מוזיק, (א שטייגער ווי די יאֲקאָב ניגון)?פאליטיקאנט האט געשריבן:ניין, איך רעד פון מער שטעטעלשע מיוזיק ווי למשל די ניגון פון יאֲקאָב וועלכע הייבט זיך אן 'אויף די בערג פון...."
@פאליטיקאנט, דא האסטו
פאליטיקאנט האט געשריבן:איך זיך יום טוב ערליך ניגונים אבער אן קיין ווערטער, בלויז די מוזיק, (א שטייגער ווי די יאֲקאָב ניגון)?
יואליש האט געשריבן:דאס איז דער ניגון "דער נאטשאלניק פון ענקעוועדע" פון עהרליך'ס "שלא עשני גוי" אלבוים (תשל"ה.) באמערק די ענליכקייט פון די מעשה מיט זיין "א ברית אין מאסקווע" פון די "תשובה" אלבוים (תשכ"ב).
דוראק האט געשריבן:יואליש האט געשריבן:דאס איז דער ניגון "דער נאטשאלניק פון ענקעוועדע" פון עהרליך'ס "שלא עשני גוי" אלבוים (תשל"ה.) באמערק די ענליכקייט פון די מעשה מיט זיין "א ברית אין מאסקווע" פון די "תשובה" אלבוים (תשכ"ב).
איך ווייס ניט וועגן דער מעשה מיטן נאַטשאַלניק, אָבער די מעשה פון „אַ ברית אין מאָסקווע” איז אַ מעשה שהיה מיט ר' בצלאל ווילשאַנסקי (צאַלקע כערסאָנער). על פי השמועה ווייס מען אויכעט ווער דאָס קינד איז געווען.
מצו"ב תוצאה של מישהו שחקר היטב אודות הענין:
הנתונים שמובאים להלן אינם מדויקים לגמרי וייתכן שאפשר למצוא טעות קטנה או שינוי לכאן או לכאן, אבל בהחלט הם מעידים על התמונה המלאה.
בכל 36 הקלטות יש ס"ה כ281 רצועות / ניגונים / טרעק'ס (לא כולל: מזמור לתודה, למנצח בנגינות, הלל וקלטת 35 שזה סיכום של כל הקלטות)
2 ניגונים מוכרים כניגונים קלאסיים בעולם - שלמה המל'ך טאכטער (לוקסוס), נישט אמת (אמעריטשקע)
2 ניגוני חב"ד - שפאלער זיידנס טאנץ (חבלי משיח) ו א נס חנוכה מיטן חסיד (חסד)
32 ניגוני סאטמאר ב3 הקלטות של סאטמאר
16 ניגוני קרלין - 15 ב2 הקלטות רננו צדיקים וניגון א מעשה מיט א בער (מידות)
13 הם הקטעים שחוזרים על עצמם בכל מכה ומכה בקלטות יציאת מצרים
12 הם פזמון שחוזר על עצמו בשלא עשני גוי
7 ניגונים שנמצאו להם מקורות רוסיים ברורים: קינדער, טשופטשיק, דער גענעראל, כל נדרי, צימבלען (רק הפזמון...), אני מאמין, דער נאטשאלניק פון ענקאוועדע,
(יש כמה שירים שאולי יש בתוכם תנועה קטנה שדומה לשיר אחר שאינו שלו, וע"ז נאמר שהזכרון הוא הגנב הכי גדול... "דער גרעסטער גנב"... אבל בכל ניגון וניגון אפשר למצוא תנועה שדומה במשהו לניגונים אחרים. מניתי כאן רק את אלו שהם ממש דומים במבנה ובסגנון ואפי' אם נאמר שהוא התבסס על תנועה עתיקה זה עדיין בגדר גאונות שלא מצאנו כזאת.)
ס"ה 83 ניגונים טרעק'ס שיוצאים מן הכלל מתוך 281
אם כן, נשארנו עם 197 ניגונים שהם בחזקת שלו.
יש בקרלין סטולין 5 ניגונים נוספים שלו שיצאו לאור אחר פטירתו לקראת ימים נוראים (המנהג בקרלין הוא להלחין או להוציא לאור כל שנה ניגונים חדשים)
3 מארשים (1 מהם כבר שר ביציאת מצרים),
2 ניגוני ריקוד
2 ניגונים על ק-ה אכסוף - ניגונים אלו מורכבים ביותר, אורכם כ 10 דקות ויש להם כ8-10 בתים שכל מי שמבין אפילו קצת במוזיקה עומד משתומם למול יצירות אלו.
2 ניגונים נוספים שנמצאים בתקליט ישן נושן שהו"ל באמריקה לפני סדרת אידיש נחת.
2 ניגונים: 1 במזמור לתודה - שטורעם ו-1 למנצח בנגינות פסיכישע אטאקע
אחר כל החשבון הזה אנו מגיעים ל 206 ניגונים שהם עדיין בחזקת יצירות שלו. ניגונים שכמעט רובם שונים מאחד מהשני (יש פה ושם ניגונים שהוא שר יותר מפעם אחת) בתוך אלו ישנם ניגונים שהם יצירות מופת ממש שאין להם אח ורע, והניגונים הם מכל הסגנונות, וולאסים, מארשים, קצביים ואיטיים, קצרים וארוכים, פשוטים וגאוניים, שמחים ומרגשים... לו נשפוט את כשרונו וכוחו רק לפי ניגונים אלו הרי זה מעיד על כשרון שאין דומה לו בדורות האחרונים.
הערות:
א. איני חושב שהוא התיימר לומר שהניגונים כולם הם שלו, זה לא נאמר מעולם. אבל ה206 ניגונים האלו מספיקים בכדי להעיד על כוחו וכשרונו בהלחנת ניגונים ומדובר בוודאי בכוח עצום ועילאי.
ב. ניתן לשים לב שהניגונים שנמצאו להם מקורות רוסיים הם בעיקר בקלטות הראשונות.
ג. על הניגונים הנמצאים בקלטות מזמור לתודה ולמנצח בנגינות ידוע בבירור בקרב צאצאיו שהם ניגונים שלו, וזה די הגיוני כי על ניגון שאינו שלו, לכאורה הוא לא היה משקיע כסף בכדי לכתוב לו תווים ועיבודים.
יהי רצון שאכן יהיה מליץ יושר.
3 מארשים (1 מהם כבר שר ביציאת מצרים)
שלום רב לך
ראשית כל תודה על המכתב. כבוד גדול זה לי להיות בקשר עם נכד האמן הגדול שגדלתי על ההקלטות שלו משחר ילדותי. ומאוד אני מעריך את השתדלותך להחיות את זכר הסב שלך להנחיל הלאה את אוצרותיו הפנטסטיים לדורות הבאים.
הנה איזה הערות על מה שכתבת.
ראשון עלי להדגיש שכוונתי על ההפניות בפורום קאווע שטיבל (פורום ציבורי שאני הייתי רק אחד מהמגיבים) למקורותיו של כמה ניגונים של סבתך האהוב עלי לא היתה בשום אופן בכוונה להפחית את ערכן של הקומפוזיציות או האמן המבצע. רחוק אני מאוד מזה בדרך כלל, ועוד יותר כשהמדובר הוא רבי יום טוב עהרליך זכרו לברכה. הכושר והגאונות שלו הוא לא דבר שיכולים לינתן לערעור, זה די פשוט.
כבודך מונה שבעה ניגונים שלדעתך רק הם מקורם ברור מבחוץ. לא יודע למה השמטת את השירים דלהלן
השיר "אין א הייזל אין אן אלטן" שכמעט ברור הושפע מ'על כפיו אותו יביא' של יורם טהרלב.
לחן השיר 'רבי עקיבא' מקורו מ'על ענפי שיטה, או ממקורו, הוולס הארמני 'הזמן שלא ישוב'.
השיר וגם הלחן 'צימבלען', שיר יידי משנת 1905
'מיר דאנקען און לויב, פאר דעם פון אויבן', הוליע קבצן.
'איך פאר אהיים', שיר איטלקי בשם Funiculi. גם השיר ובעיקר הלחן.
'משיח קומט', הבו עז לתיש מאת מייק בורשטיין.
'א גריס אייך פון די שטעטעלעך', Лидия Русланова Окрасился месяц багрянцем.
'א טובה פאר א יידן', שיר טאנגו יידי, איך וועל אייביג דיך געדענקען'.
'איך האב געווארט' כמעט ברור שהשיר ולחן הושפע משיר רוסי 'ליד האח'.
'א קאלטע נאכט', הלחן (ובסיס השיר), שיר רוסי 'טרויקע'
זאת ממה שהצליחו למצוא כעת. האינטואיציה חזקה לגבי עוד איזה שירים פופולריים שלו שמקורם רוסי.
הנקודה די ברורה, לסבך לא היה שום בעיה לאמץ ניגונים עממיים ולהפיצם בגירסא שלו לעמינו בני ישראל.
עוד דבר, ברדך כלל, השירים הכי אהובים והכי מופצים של סבך הם דווקא אותם שאימץ, לא אותן שבעצמו חיבר. ז"א שיש בטבע שלנו משיכה עזה לתנועות הבלטיים הישנים. אולי בסטולין יש סטיל שונה ולהם דווקא השירים האורגינליים מקובלים בקרב העם.
תכלית, אני מאוד שמח שעוד יש נצר למלחין הגאון הזה שמוכן להחיות את זכרו ולעבד את המורשת שהנחיל לנו. בעבר היתה איזה שמועה פורחת מאכזבת שבני ביתו של רבי יום טוב לא ממש מעוניינים להנציח את השירים שלו.