היתר עיסקא – האם יש מקום להחמיר?
שאלה:
עס איז מיר אויסגעקומען א געלעגנהייט צו פארבארגן געלט מיט א היתר עיסקא.
וואלט איך געוואלט פרעגן אויב עס איז טאקע מותר לכתחילה און עס איז נישטא קיין שום מקום להחמיר.
פארשטייט זיך אז איך רעד במקום ווען עס איז אויסגעארבעט דורך א תלמוד חכם מובהק אז אלעס זאל שטימען מצד הדין.
א.מ.
תשובה:
אויב איז די היתא עיסקא אויסגעהאלטן על פי הלכה, איז נישטא קיין מקום להחמיר.
בהשאלה אם יש מקום להחמיר שלא להלוות מעות בעיסקא אם הוא עשוי על פי הלכה?
תשובה:
ז”ל אהבת חסד פרק שישי הלכה ט’, ודע דהא דאמרינן לעיל בס”א עני ועשיר עני קודם, היינו כששניהם בחנם, אבל אם העשיר רוצה ליקח ממנו המעות בעיסקא ויהיה לו ריוח מזה ובשילוה לעני יפסיד זה הריוח, ואין ידו משגת לזה, כי היצר לעולם יפתהו שאין ידו משגת, ואם באמת ידו משגת והוא קופץ ידו מלגמול חסד מיראה שלא יעשה אביון, סוף דבר יהיה שמדה זו תביאהו שיהיה אביון ח”ו וכו’. וכל זה הוא לאו דוקא לענין זה, דה”ה אם רוצה ליתן מעותיו על איזה עסק ובא עני ללות ממנו המעות תלוי ג”כ אם ידו משגת לזה וכו’, ע”כ.
מבואר דאם אין לו עני להלוות ןדאי מותר להלוות בעיסקא, ואם יש עני להלוות תלוי אם ידו משגת, ואין זה דוקא בהיתא עיסקא, אלא כל עסק אם הוא רוצה ליתן ויז עני להלוותו, כמבואר.
אבל אם פרנסתו מזה אין איסור כלל, ואומרים על הבית אפרים שהיה פרנסתו מזה, ואף שאסרו חכמים להלוות עכו”ם ברבית אף שהוא היתר גמור מן התורה, התם אסרוהו משום שמא ילמד ממעשיו, דיא שייך כשמתעסק בישראל חברו. ולפי הטעם שמא אתי למיסריך, נמי לא שייך הכא, כיון שהוא עושה בדרך היתר.
ולכן אם הוא מכוון על פי הלכה אין כאן חומרא מלעסוק בזה.
ז”ל אהבת חסד פרק שישי הלכה ט’, ודע דהא דאמרינן לעיל בס”א עני ועשיר עני קודם, היינו כששניהם בחנם, אבל אם העשיר רוצה ליקח ממנו המעות בעיסקא ויהיה לו ריוח מזה ובשילוה לעני יפסיד זה הריוח, ואין ידו משגת לזה, כי היצר לעולם יפתהו שאין ידו משגת, ואם באמת ידו משגת והוא קופץ ידו מלגמול חסד מיראה שלא יעשה אביון, סוף דבר יהיה שמדה זו תביאהו שיהיה אביון ח”ו וכו’. וכל זה הוא לאו דוקא לענין זה, דה”ה אם רוצה ליתן מעותיו על איזה עסק ובא עני ללות ממנו המעות תלוי ג”כ אם ידו משגת לזה וכו’, ע”כ.
מבואר דאם אין לו עני להלוות ןדאי מותר להלוות בעיסקא, ואם יש עני להלוות תלוי אם ידו משגת, ואין זה דוקא בהיתא עיסקא, אלא כל עסק אם הוא רוצה ליתן ויז עני להלוותו, כמבואר.
אבל אם פרנסתו מזה אין איסור כלל, ואומרים על הבית אפרים שהיה פרנסתו מזה, ואף שאסרו חכמים להלוות עכו”ם ברבית אף שהוא היתר גמור מן התורה, התם אסרוהו משום שמא ילמד ממעשיו, דיא שייך כשמתעסק בישראל חברו. ולפי הטעם שמא אתי למיסריך, נמי לא שייך הכא, כיון שהוא עושה בדרך היתר.
ולכן אם הוא מכוון על פי הלכה אין כאן חומרא מלעסוק בזה.