שאלה: עס איז פארהאן א קאמפיוטער פראגרעם וועלכע ערלויבט פארן בעל הבית צו זעהן לעבעדיג וואס דער ארבייטער טוט יעצט אויפן קאמפיוטער, איז דאס אויסגעהאלטן? אדער טאר מען דאס נישט טון וויבאלד עס קען זיין אז דער בעל הבית וועט זען פריוואטע פריוואטע ענינים פונעם ארבייטער?
תשובה: מען טאר דאס נישט טון, טראצדעם וואס דער ארבייטער איז אונטערן צייט פון בעה”ב בשעת די ארבייט. די איינציגסטע וועג וואס מען מעג איז ווען מען איז דאס בפירוש מודיע פארן ארבייטער פון פאראויס.
שו”ע סי’ קנ”ד, דאיכא היזק ראיה ברואה מעשים של שכנו ולכן אסור לפתוח חלון נגד חצר חברו דהוי מזיקו ויכול לעכב עליו, וגם איסור יש בדבר ממקרא דכתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו מלמד שלא היו פתחיהם מכוונים זה כנגד זה. ועיין סי’ קנ”ד ס”ז בהגה, ואפי’ למ”ד יש לו חזקה )להיזק ראיה( היינו לגופו ליה חזקה. ע”כ. ואף דמבואר בסמ”ע סי’ שע”ח סק”ד דהיזק ראיה אין הראיה בעצמה עושה היזק אלא שגורמת היזק כגון שחבירו לא יעשה עסקיו בחצר מכח שבושה ממנו או שירא שיבא לו היזק השגת גבול או שאר עניינים כיוצא באלו ע”ש, ואם כן אפשר לומר דאיסור ראיה הוא דוקא בחצר חברו שמזיק את חצרו שאינו יכול להשתמש כבעל החצר, אבל במקום אחר כגון ברשות בעל המעסיק שאין זה חצרו שלו לא הוי היזק.
הא ליתא דשאני שם כיון שיודע שרואים מעשיו לא יעשה דברים שבושה מהם ויוזק חצרו שאין יכול הוא להשתמש בו כבעליו, אבל במקום שאינו יודע שרואים הוי הא גופה שרואים דברים שלו היזק בושה או כיוצא בו והוי היזק גופו ממש. ועיין קהלות יעקב בבא בתרא סי’ ה’ וז”ל: דין היזק ראיה איכא שלשה ענינים, היזק לגופו והיזק לממונו ואיסורא דכל המציץ בחצר כבירו בשעה שהוא עושה מילי דצניעותא ומתבייש בזה ה”ז צערא דגופא, ובזה כו”ע מודי דהיזק ראיה שמיה היזק אלא דהאי מד”א דסובר היזק ראיה לא שמיה היזק סובר דחברו יכול להזהר שלא לעשות מילי דצניעות בחצירו וכו’ ע”ש, ואם כן בנידון דידן שאינו יודע להזהר הוי היזק גופיה ממש דלכו”ע שמיה היזק.
ועיין סי’ קנ”ד ס”ג בהגה י”א שצריך להיזהר אדם מלהסתכל בבית חבירו וכו’. ועיין סמ”ע אפילו שמסתכל שלא בכונת לראות מה שהוא עושה אפילו הכי ע”ש. ובנידון דידן אי מותר לו להפועל באיזה אופן לעשות צרכי עצמו, לא מיבעיא כשאין הוא משועבד ממש כל הזמן שלא לעשות, כגון שיש רגעים שאין לו מה לעשות בעבודת המפעיל, והוא יראה צרכיו הפרטיים ודאי דאסור משום שמזיק ליה. אלא אפילו כשאין רשות להפועל לעשות דברים פרטיים שלו בשעה שהוא מושכר לבעל הבית מכל מקום אי עביד אין זה אומר שהבעל הבית מותר להזיקו משום זה.
ואף שבעל הבית רוצה לראות כדי שלא יוזק ממנו בעושה דברים שאין זה פעולת בעל הבית, יוכל הוא להנצל מזה במודיעם שהוא מעקב אחריהם וממילא לא יעשו דברים אחרים, ואז אם יעשו אינהו דאפסידו אנפשייהו. וגם הסכימו שיראה מפני שיודעים שהוא רואה.
ואף שיש לומר שאין לחוש כיון שהם בחזקת כשרות וודאי לא יעשו עול, דאם כן למה הוא צריך לעקב אחריהם, אלא ודאי דחושש שמא אינם עושים פעולתם ואם כן שוב יש חשש שיזיקם.
לכן נראה דצריך להודיעם שהוא מעקב אחריהם, ובאמת איני רואה שום תועלת בזה שהם לא ידעו שמעקב אחריהם, אלא כדי להוכיח חסרונם ולא כדי שיעבדו בשלימות. ודוק.