טרענספערן געלט דורך צדקה
שאלה: איך האב געהערט א וועג וויאזוי צו טרענספערן געלט ווען מען קען זיך נישט פיזיש טרעפן, ווי למשל צאלן א חוב פאר א מענטש וואס געפינט זיך אין אנדערע שטאט, אז מען לייגט אריין געלט אין א געוויסע פושקע ביי זיך אינדערהיים, און יענער נעמט ארויס די זעלבע סכום ביי זיך אינדערהיים פון די זעלבע פושקע.
מיין שאלה: איז דאס אויסגעהאלטען להלכה?
ידידכם, ג. ווערצבערגער
תשובה: מען מעג אבער מיט 2 תנאים,
א) נאר פון א פושקע אין שטוב, נישט פון ביהמ”ד.
ב) נאר ווען די קאלעקטערס פונעם מוסד (די וואס נעמען צוזאם די געלט פונעם פושקע) ארבעטן בחינם לשם שמים, “אין ביידע שטעט”, סיי אינעם שטאט פון דער וואס טרענספערט די געלט, און סיי אינעם שטאט פון דער מקבל וואס באקומט די געלט.
הנה כבר האריכו הפוסקים אם הקופסא של רמבעה”נ קונה המעות להני עניים שבעבורן הניחו את הקופסאות שם, ועיין מנחת יצחק חלק ח’ סי’ פ”ו. והשתא לצד שקונה המעות, נמצא שהמעות שבקופסה נקנה כבר להעניים, ואם כן לוקח הוא מעות של עניים, ומבואר בחו”מ סי’ שנט ס”ב אסור לגזול אפי’ ע”מ לשלם דבר יפה ממנו, ויש מי שאומר דהיינו אם אין התשלמין בעין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם, ויזכה אותם לבעלים על ידי אחר, ע”כ. הרי אפילו לדיעה שניה לא מותר אלא אם משלם דבר יפה ממנו אבל בשויו אסור.
אך הא דוקא חפצים שיש שרוצה בחפץ זה אפילו אינו יפה כחפץ שהוא נותן לו, אבל במעות שלא שאני דולער זו מדולער זו במאומה, שפיר אומדנא דמוכח שכיון שכבר הקדים ונתן לו שלא יקפיד בו בעלי המעות, ובר מן דין כיון שהמנהג שכל אחד כשיש קופה בביתו כשצריך למעות לוה ממנו, וכותב שכך וכך הוצאתי ומשלם לאחר זמן, ואף שהוא של עניים כבר כנ”ל, מכל מקום כיון שהמנהג כך הוי כנתן על דעת זו ויכול להלוות לעצמו. ואם כן לא גרע מזה כשקבל כבר המעות במקום אחר לצורך העניים שמותר לו לקחת המעות שבביתו.
אמנם זה לא אמור אלא כשאין שכר להאוסף הקופסאות לפי כמה כסף שיש בו, אבל אם האוסף מקבל אחוזים מהקופה לפי הכסף שיש בו נמצא דהאוסף שבעיר הלוקח יקבל פחות תשלומין, כי בקופסה שהוא אסף יש פחות ונמצא מפסיד, והוא כבר עשה את שלו בנתנו הקופסא לבעל הבית זה, דעל ידי זה זכו העניים במעותיו שנתן בהקופסא, אם כן אסור כה”ג אלא אם כן ישלם להאוסף הפסדו.
וכן אם האוסף שבעיר הנותן עושה מלאכתו בשכר, ובעיר הלוקח האוסף הוא מתעסק לשם שמים בחנם, נמצא הצדקה מפסידה בזה שהלוקח מוציא והוא נותנו בעיר שעולה להצדקה כסף עבור האוסף של שם.
וכן אם הקופסה הוא בבית המדרש, ומשם רוצה המקבל את המעות לקחתו, ששם אין המנהג ללוות ולשלם לאחר מכן, וגם ממקום ההוא מקפידים בעלי הצדקות, שאם יעשו כן אין לדבר סוף, אם כן אסור הוא לקחת משם המעות. וכן יש איסור משום מראית העין עיין יו”ד סי’ רנ”ז ס”ב “גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק מצרפים המעות דינרים לאחרים אבל לא לעצמם” וכו’ ע”ש, ובאלו שבבית אין משום מראית העין, חדא דכן המנהג כנ”ל, ושנית שאין שם רואים ולא שייך כל מה שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, דבהני קופסאות אין מראית העין כלל ודוק.
היוצא מכל האמור א) דמהקופסה שבביתו מותר ב) ואם האוסף מקבל שכרו לפי כמה כסף שיש בהקופסה אסור ג) ואם בעיר הלוקח עובד האוסף בחנם ובעיר הנותן בשכר אסור משום הפסד צדקה ד) ומהקופסה של בית המדרש אסור.
אך הא דוקא חפצים שיש שרוצה בחפץ זה אפילו אינו יפה כחפץ שהוא נותן לו, אבל במעות שלא שאני דולער זו מדולער זו במאומה, שפיר אומדנא דמוכח שכיון שכבר הקדים ונתן לו שלא יקפיד בו בעלי המעות, ובר מן דין כיון שהמנהג שכל אחד כשיש קופה בביתו כשצריך למעות לוה ממנו, וכותב שכך וכך הוצאתי ומשלם לאחר זמן, ואף שהוא של עניים כבר כנ”ל, מכל מקום כיון שהמנהג כך הוי כנתן על דעת זו ויכול להלוות לעצמו. ואם כן לא גרע מזה כשקבל כבר המעות במקום אחר לצורך העניים שמותר לו לקחת המעות שבביתו.
אמנם זה לא אמור אלא כשאין שכר להאוסף הקופסאות לפי כמה כסף שיש בו, אבל אם האוסף מקבל אחוזים מהקופה לפי הכסף שיש בו נמצא דהאוסף שבעיר הלוקח יקבל פחות תשלומין, כי בקופסה שהוא אסף יש פחות ונמצא מפסיד, והוא כבר עשה את שלו בנתנו הקופסא לבעל הבית זה, דעל ידי זה זכו העניים במעותיו שנתן בהקופסא, אם כן אסור כה”ג אלא אם כן ישלם להאוסף הפסדו.
וכן אם האוסף שבעיר הנותן עושה מלאכתו בשכר, ובעיר הלוקח האוסף הוא מתעסק לשם שמים בחנם, נמצא הצדקה מפסידה בזה שהלוקח מוציא והוא נותנו בעיר שעולה להצדקה כסף עבור האוסף של שם.
וכן אם הקופסה הוא בבית המדרש, ומשם רוצה המקבל את המעות לקחתו, ששם אין המנהג ללוות ולשלם לאחר מכן, וגם ממקום ההוא מקפידים בעלי הצדקות, שאם יעשו כן אין לדבר סוף, אם כן אסור הוא לקחת משם המעות. וכן יש איסור משום מראית העין עיין יו”ד סי’ רנ”ז ס”ב “גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק מצרפים המעות דינרים לאחרים אבל לא לעצמם” וכו’ ע”ש, ובאלו שבבית אין משום מראית העין, חדא דכן המנהג כנ”ל, ושנית שאין שם רואים ולא שייך כל מה שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, דבהני קופסאות אין מראית העין כלל ודוק.
היוצא מכל האמור א) דמהקופסה שבביתו מותר ב) ואם האוסף מקבל שכרו לפי כמה כסף שיש בהקופסה אסור ג) ואם בעיר הלוקח עובד האוסף בחנם ובעיר הנותן בשכר אסור משום הפסד צדקה ד) ומהקופסה של בית המדרש אסור.