האלטן איינקאסירטע סעילס טעקס פאר זיך

1 געראטעוועטע הודעות אויף דעם בלאט

סעריע: אליבא דהילכתא · דורך: מכון בדרכי נועם · וואך: בהר , תשע"א · בעל-בית נומער: 43 · דאטום: 2011-05-09
http://www.balboos.com/content/2011/05/האלטן-סעילס-טעקס/ קאפיע אין ארכיוו
געראטעוועטער אשכול · נאר צום לייענען
שריפט
#1
האלטן איינקאסירטע סעילס טעקס פאר זיך

שאלה:

איך האב געוואלט פרעגן איבער דעם וואס עס טרעפט זיך אמאל מענטשן וואס קאלעקטן סעילס טעקס הגם דער קויפער באצאלט מיט קעש, און זיי טוען דאס “נישט” פיילען מיט די שטאט, נאר זיי האלטן עס פאר זיך.

א ידיד האט מיר פראציילט, אז זיין בני בית האט איינגעקויפט אויף א ישיבה’ס נאמען (טאקע פאר א ישיבה) אבער די מוכר האט גערעכעכנט מכס מיט דער טענה: “איך בין שוין געניג ביליג!”

א אנדערע אופן איז דא, אז מען דרייט זיך ארויס אויף א לעגאלע וועג, ווי איינער האט מיר דערציילט אז אמאל בשעת’ן קויפן א קאר האט דער דיעלער גיבעטען אכצען הונדרעט טאללער פאר שטייערן, למעשה האט ער אויסגעפינען אז די מוכר האר געמאכט א דריידל און איבערגעשריבן אויף א נאן פראפיט ארגעניזעשאן אזוי צו שפארן די טעקס.

איז מיין שאלה (חוץ דעם פראבלעם פון דינא דמלכותא) איז דאס אויך גניבה כלפי דעם יוד? ווייל ער געט עס פאר’ן מוכר נאר כדי ער זאל עס געבן פאר די שטאט, אדער קען ער זאגן “מה שהצלתי, הצלתי לעצמי, דו דארפסט ווען צאלן, אז איך מאך דעם דריידל, איז עס מיין רווח”?

תשובה:

עס איז אסור.

די ערשטע פאל, וואס מען מעלדט עס נישט איין פאר די שטאט. איז עס נישט קיין גניבה כלפי דעם לוקח אבער עס איז אסור מדין חילול השם.

די צווייטע פאל ווען מען פטר’ט זיך דורך א לעגאלע דריידל איז עס אויך גניבה פון דעם לוקח.

בדבר הסעלעס טעקס שהמוכר גובה מהקונה ואינו משלמו להממשלה אם מותר לעשותו וכלפי מי הגניבה כלפי הממשלה או כלפי הקונה ונשאל השאלה בשני אופנים חדא אם משלם מזומן ועל ידי כך אין הממשלה יודעת מהגביה ובאופן שני ששינה השם על שם ישיבה ועל ידי זה נפטר מלשלם המס 

תשובה! לכאורה הוי מלתא דפשיטא שאסור לעשותו בין אם הוא גונב נגד הקונה או נגד הממשלה שזה אינו דומה למבריח מן המכס שאינו נותן ממון שלו להממשלה אבל כאן אם היא של הממשלה הוא גונב בידים ממון שלהם וגניבת עכו”ם אסורה ולרוב הפוסקים הוא מן התורה

ולכאורה הוי הגניבה כלפי הקונה שהרי נתן בידו מעות ליתן להממשלה והוי המעות פקדון בידו עד שימסור להממשלה את הכסף וכיון שלא מסרו צריך להחזירו לבעל המעות ואין לומר דתיכף כשגובה המוכר את המעות נקנית להממשלה שהרי אין שליחות לעכו”ם ולא נקנה המעות להם והוי ליה המעות של הקונה ועיין יו”ד סי’ קס”ט ס”א ישראל שלוה מעות מעכו”ם ברבית ובקש להחזירם לו ואמר לו חבירו תנם לי ואני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו אסור וכו’ ואפילו העמידו אצל העכו”ם ואמר לו העכו”ם תנם לישראל זה והפטר ואני אתנה עמו שיתן לי קרן ורבית אסור ע”כ וכתב הרשב”א ז”ל בטעמו דאף לאחר שפטרו העכו”ם עדיין המעות של הישראל דאף שהישראל הראשון נפטר מ”מ לא זכה ליה הישראל שני להעכו”ם את המעות וזוזי ישראל נינהו ואי בעי הדר שקיל להו מישראל שני דלדעת שיזכה לגוי נתנם וכל שלא זכה בהם הגוי אף הוא חוזר ונוטלם לכן הישראל הראשון נחשב למלוה ע”כ וא”כ ה”נ הוי המעות של הקונה

ויש לחלק דכאן שאני כיון דמדינא דמלכותא נפטר הקונה במה שנתנו להמוכר ואף כשיוודע למלכות שהמוכר גנבו יענשו את המוכר ולא יתבעו את הקונה שלא שלמת חובך שלא הגיע לידינו אם כן הוי כאומרים להקונה תן להמוכר והפטר ואין הקונה יכול לחזור ולתבוע את המוכר שרוצה לחזור בו בהמעות שלא ליתן אלא אם ייחזר המקח ואם כן הוי כהמעות הם של הממשלה ואין זה גניבה מיד הקונה אלא מהם ואפשר לומר בזה שמיד הקונה יצא המעות ולידי הממשלה לא בא כי אין זכות לעכו”ם ואין להמוכר מעותיהם בידו אלא שחייב להם ואם כן לא הוי גניבה ממש מידם אלא הפקעת הלואתם.

אך כל זה אמור בזמנים הקודמים שהיה מלכות והכל היה שייך למלכות אבל כהיום שכל התושבים הם שותפים בדבר שהרי כל אחד יש לו זכות בחירה לבחור מי שינהל את המדינה ואם כן המס שייך לכולם וכשהמוכר מקבל המס הוא מקבל לו לעצמו וגם לכל התושבים ומיגו דזכה לנפשיה זכה לאחריני ואם כן אף לעכו”ם הוא קונה דמיגו דזכה לנפשיה אמרינן אפילו במקום שאינו יכול לזכות מטעם שליחות והכל שייך להממשלה שכלם שותפים בדבר והמעלים גונב הוא את הממשלה.

ויש לעיין דכיון דמעות זה הוא שייך לכל התושבים ואם כן לא מגיע שוה פרוטה לאיש אחד ובפחות משוה פרוטה אין קנין נתפס כמו שכתב רש”י ז”ל בהא דהאזרח בישראל ישבו בסוכות דמזה ראיה שיוצאין מצות סוכה בסוכה שאולה כיון שלא מגיע שוה פרוטה לאחד לא הוי ליה דין בעלות ולא הוי שלו ועל כרחך שיוצאין בשאולה אמנם יש לומר דהני מילי לישראל דפחות משוה פרוטה לא חשיב אבל עכו”ם דלא נאמרו שיעורין לבן נח ונהרג על פחות משוה פרוטה הוי בעלים כל אחד על פחות משוה פרוטה ושוב אין המוכר קונה לעצמו שהרי אין בו שוה פרוטה והעכו”ם אפשר להו לקנות אך כיון שאינו קונה לעצמו שוב ליכא מיגו דזכי לנפשיה והוי כזוכה לעכו”ם בלחוד ואין זכות לעכו”ם להיות שליח לקנות להם ולא הוי שלהם ומידי הקונה יצא משום דינא דמלכותא ושוב הוי לגבי העכו”ם הפקעת הלואה כנ”ל.

אבל אסור לעשותו משום חילול השם שגונב את המס שקיבל עבור הממשלה.

אמנם זה אמור לאופן ראשון שהמס ניתן לצורך בחיוב אלא שהמוכר גנבו אבל היכא שהמוכר שינה שם הבעלות של המכונית ועל ידי זה נפטר מלשלם את המס בזה ששינה השם נפטר הקונה מלשלם המס ובטעות נתנו ליד המוכר שהוא נתנו רק כדי ליתן להממשלה כדברי הרשב”א הנ”ל דאינהו המוכר ולא נטלו להקנות לכולם את המס הוי ליה מעותיו של הקונה ולא שייך לומר דינא דמלכותא דמדינא דמלכותא בכה”ג פטור אם כן הוי ליה גנב מן הקונה, ודוק.

היוצא מכל האמור דבאופן שקיבל המס לצורך הממשלה ולוקח הוא את זה לעצמו הוי גנב נגד הממשלה ואין בזה משום גניבה אלא הפקעת הלואה ואסור מום חילול השם ואם עשה אופן שיפטור ולקח את המעות לעצמו הוי גונב את הלוקח.