געוואלדיג האט געשריבן:סליחה התכוותני למופתים, של אנשים שמתו אחרי שדברו נגדו והמופת של החלום של האיש שרצה להקל מעליו עול הפרנסה שמסופר גם על צדיקים אחרים אז אנא תביא מקורות עם שמות, וגם בכדי להיות כנה איתנו תביא שמה גם ההתבטאיות של גדולי ישראל נגדו, על אף שהיה רשכבה"ג וכל עם ישראל רעדו למאמר פיו וכל גדולי ישראל אמרו עליו מקודש מקודש... תודה רבה.
1. את ההתבטאויות נגדו אני לא צריך לנביא, מספיק גורמים חרדיים עושים זאת, אך הבעיה שהם מביאים שקרים לא מעטים ועל כאלו שהעריצוהו למרות המחלוקת הההשקפתית הרצינית הם כותבים שזלזלו ושזו הייתה הדעה העיקרית בין גדולי ישראל, ההפך מהאמת שהיא שמרביתם של גדולי החרדים וכל אלו מהם שהכירוהו מקרוב ראו בו אדם גדול ביותר.
2. הבאתי שמות המעידים כמעט בכל מעשה (ישנם מעשים שהוא בהם הספר שבו הובא המעשה) ולרוב בסוף המעשה בסוגריים.
לגבי אנשים שמתו לאחר שדברו נגדו:
*הקב"ה דורש כבודו של צדיק:
פעם אחת בבויסק ראהו ערבי שהזדמן למקום וגרזן בידו ורצה להכות את הראי"ה בגרזן אך ידו יבשה ולא יכול היה להורידה מטה עד שעבר הרב קוק את המקום. (
הרב זוסמן - מדובר במקובל מרן הגאון הרב יוסף אריה לייב זוסמן זצ"ל, מגדולי תלמידי הרב חרל"פ)
בפורים תרצ"ב ערכו מצעירי הקנאים משפט מבוים נגד הרב קוק שבו דנו אותו למיתה כשהם מחרפים ומגדפים אותו באופן נורא ביותר. למעורבים במשפט המבוים או לבני משפחותיהם התרחשו אסונות, ולאחד מהם, למשל, נפטרו אשתו ובנו באותה שנה ובאו עליו ייסורים נוספים. אותו אחד בסופו של דבר עלה עם עשרה מחבריו לקברו של הרב קוק וביקש מחילה. וכן נגד מעשה זה פורסמו מחאות רבות של גדולי ישראל.אחד מראשי אגו"י בירושלים שהיה קנאי, הגדיל את מדורת המחלוקת, ופתח במערכה ומכוערת להכפיש את הרב קוק גם בחו"ל. הוא דאג לשלוח מכתבי שטנה, לצייר את הרב קוק כרב רפורמי ומתקדם ח"ו. וכאז כן היום, אנשים תמימי לב שלא זכו להכיר באמת את הרב קוק התפתו להאמין לדברים. כשהגיעו לא"י גדולי ישראל, הודו כי הופתעו לראות רב טיפוסי מהדור הישן, שכן ציפו לראות רב "מגולח ומתקדם" וכו'. הרב קוק, שידע מי האחראי למעשים אלו, התבטא ואמר כי בטוח הוא שהארץ הקדושה תקיא את האיש האחראי לזה, ועל עפר טמא תהיה מיתתו! לאחר שנים, אותו האיש שהיה עסקן ציבורי חשוב בחוגיו, נשלח לחו"ל בשליחות "אגודת ישראל". כשגמר את שליחותו, הפליג באונייה חזרה ארצה, ופתאום החלה הרעה בבריאותו. מחלתו התגברה, ולא היה מנוס לרב החובל אלא להחזיר את האונייה לאיטליה. הכניסוהו למנזר בית-חולים, ושם התפגר תחת צלב שהיה תלוי על הקיר. זקנים ספרו, כי כשהחזירו את הנפטר לארץ, בקושי הצליחו לחלץ את הגופה מיד רב החובל שרצה להטילה לים, אחר שפחד ממחלה מדבקת באנייתו. והעיד תלמיד חכם ירושלמי שראה את גופת האיש שהייתה מאובקת באבקה לשימור הגופה ממצב ריקבון, והמראה היה נורא! כזה היה גורלו של אדם, שאף שהיו לו זכויות בפעילותו הציבורית, אך חילול כבוד התורה, ביזוי תלמיד חכם ועוד בשקרים, הכריע את הכול, ומת מיתה משונה וגופו נתחלל במקום טמא.
("שיחת אבות", פירושים, פרק ד'; "הנשקפה כמו שחר", פרק ו' - פירוש לאבות מאת
הרב יצחק דדון מ"ממרכז הרב").
קבוצה של בחורי ישיבה מירושלים, וביניהם
אחד מבניו של המקובל הגאון הרב משה יאיר וינשטוק זצוק"ל, נסעה בימי בין הזמנים לנפוש בצפון הארץ. היה זה כמה ימים לפני ל"ג בעומר, ומשום כך הם תכננו להגיע גם למירון. במשך הנסיעה באוטובוס, אחד הבחורים דיבר נגד הרב קוק בצורה מאוד חריפה ופוגעת. בנו של הרב וינשטוק כיבד מאוד את הרב קוק, כפי שלמד מאביו, ודברי הבלע נגד הרב קוק צרמו לו מאוד. הוא לא היה היחיד: כל הבחורים שהיו באוטובוס ניסו להשתיק אותו, אך מאומה לא עזר, ואותו בחור המשיך עוד ועוד לבזות בדיבוריו את הרב קוק. הנסיעה באותם ימים הייתה קשה ומעייפת. מזג-האוויר החם הכביד על הבחורים. בדרך נסיעתם, כשעברו בעיר טבריה, החליטו לגשת לטבול בכינרת ולהתרענן מהחום. כאשר נכנסו הבחורים למי הכנרת, הדיבורים הבוטים נגד הרב קוק עוד הדהדו באוזניהם. אותו בחור שביזה את כבודו של הרב קוק, תכף ומיד כשנכנס למים, נסחף עם הגלים, טבע ומת.
כשהירדנים שלטו בהר הזיתים חוללו כ-50,000 מכ-70,000 מצבות הקברים שהיו אז בבית הקברות היהודי שבהר. כל המצבות בסביבת קברו של הרב קוק נותצו, אך את מצבת קברו לא הצליחו לנתץ. הצוררים ימ"ש ניסו כמה פעמים, אך כל פעם קרתה להם תקלה, ואף נהג טרקטור אחד נהרג. - מקרה זה ראיתי בכמה מקומות, כרגע לא זוכר מקורו מסוים, אך ייתכן שידעו ב"מרכז הרב" או בארגון "אור האורות" או ב"בית הרב" (יש להם אתרים ודוא"ל)
לגבי החלום, ראיתי זאת ב"מלאכים כבני אדם" של שמחה רז.